לכתוב מאמר רציני על הדיסק הזה? לא בטוח שמוסקט את כהנא רוצים מאמר רציני. הרצינות מאיתנו והלאה, הם אומרים בדיסק. מצד שני – גם ההשתטות לא באה בקלות כמו שאומר השיר Kilodrama. 
בהשתטות  יש הרבה דראם ובס וגרוב ואפרו. בפתיח קובע כהנא – "אני לא מאושר", רקוויאם לזוגיות שנשמע ריטואל קצבי מונוטוני, המשקף מן הסתם את תחושת הקריסה תחת עול השגרה שבזוגיות. המעבדה המוסיקלית של מוסקט את כהנא תרגמה את הסיטואציה למקצב אפרו שבטי עם מרכיבי היפ הופ קצביים והפקה אלקטרונית יעילה. חייבים לאזכר את קליפ האנימציה שהתלווה לשיר בבימויו של מוטי זיגמן המגולל את השתלשלות (מלשון שלשלאות) מערכת היחסים בסגנון הקומיקסי הקלאסי. הומור אנימציוני משדרג.
אלבום שיש בו גחמה, שרבוט וגם אקספרימנט נועז. עטיפה מאוירת, מעדניית סאונד, קליפים היתוליים, ועל הנייר גם נושאים כבדי משקל – אושר, נדל"ן, יצירתיות מול הנאות הרגע ("מתבונן בך"), כסף, אלוהים, יופי אהבה. לא רציני? אז הנה הולך ומתגבש לו מאמר רציני על "לא כוחות" – אלבום היתולי שדורש כוחות להישאר איתו עד הסוף, יען כי הוא אינו מזדמזם בקלות ודורש מהמאזין להתביית על מוחו הקצבי הקודח של היוצר גלעד כהנא לאורך 11 שירים. כבר כתבתי באחת בביקורות שלי על כהנא הג'ירף – חרזן אורבני שדג הגיגים מזרם מחשבותיו ומנסה לעשות מהם יצירה, שבה יומרת האלטרנטיב מסתירה את המהות. גם כאן כהנא אינו סוטה מדרכיו העצמיות ונשאר נאמן להן, כמו שאומר השיר: "אין לי אלוהים/ אבל כשהיה לי/לא היה לי".
זה מגיע להילולה אפרו סוערת ב"נדל"ן" עם מארינה מקסימליאן בלומין, שגייסה את אמה לתרגם שורות לרוסית. השיר מתחיל בדרבוקה צוהלת עם "בואי לעיר, נעשה ילדים, נקים משפחה, נבנה בתים/ האדמה קדושה, לא תהיה בעיה, כשיש אהבה – משכנתא". ההצגה גדולה על המסר. בידור, תזזית, וטוב שיש קליפ – שחובר למישמש האלקטרו דאנס המלהיב.
החברים מוסקט את כהנא יצרו סלט היפ הופ-פופ-אפרו-אלקטרו-דראם נ' בס, שגם אם לא ברור מהו קהל היעד המקומי שלו, הוא חריג, תרצו – נועז . הפכו את ההשתטות לדיסק "רציני" מושקע מכל בחינה. אלבום, שאין לו אח ואחות במקומותינו, פרט אולי לדוד שנקרא "ג'ירפות".