MO היא בשורת הצליל המסונתז שיוצאת מדנמרק. שמה המלא: Karen Marie Ørsted. קארן מארי היא משב האלקטרו פופ הכי רענן שנושב עכשיו מכיוון סקנדינביה. למעשה אלבום הבכורה שלה אחרי האיץפי Bikini Daze.
מה זה? מי שמחפש צליל נורדי אפלולי – לשווא יחפש. פופ אינטליגנטי, מתוחכם? – יש על מה לדבר. Synth-pop הוא ז'אנר שדי מיצה את עצמו בשמונים. Maiden, הסינגל הראשון הראה נתיב חדש. Never Wanna Know מעיד על קו פופ מלודי שמחזיר עד השישים. כאן זה Ørsted במיטבה הקולי. גם Dust Is Gone, הוא בלדה נוגה שמציב אותה מעבר להפקת סאונד. כאן שומעים יותר את הפגיעות בקולה. Glass המסיים הוא קורס מזורז לפופ מסונתז מזן משובח. קול גבוה, מיוסר-משתוקק של צעירה המביעה את חרדותיה:
Days are slipping away, shadows stay, boy
If you're in love beneath the paint
What a pleasant sensation
Oh, why do everyone had to grow old?
Everyone wonder where the good times go
Oh, why do everyone had to grow old?
Wanna be free,
Wanna be free
Wanna get 'em,
Hey hey hey, hey hey hey
מפתח הצלחה? בפשטות – חיבור מוצלח בין ישן לחדש, יוצרת צעירה שמצליחה למזג ז'אנרים, לרקום מוסיקה מלודית אותנטית מאלמנטים שעל הנייר נשמעים מנוגדים, אבל בדיסק זורמים בטבעיות.
1. Fire Rides
2. Maiden
3. Never Wanna Know
4. Red in the Grey
5. Pilgrim – Ronni Vindahl
6. Don't Wanna Dance
7. Waste of Time
8. Dust Is Gone
9. XXX 88 – MØ feat. Diplo
10. Walk This Way
11. Slow Love
12. Glass – August Fenger, Karen Marie Ørsted, Ronni Vindahl
