בבֵית-קָפֶה אֲנִי צוֹפֶה

אלי גורנשטיין

מילים: נורית בת-שחר צפרי לחן: סשה ארגוב עיבוד: גיא וינגרטן
4.5/5

המוסיקה והמילים כרוכים אלה באלה. כמה טוב לחזור למוסיקה של סשה ארגוב. אהבה נטועה. והשיר הזה שנחשף עתה הוא מהסוג שמעורר מחדש את הכמיהה לצליל, להרמוניה של סשה. המילים? המוסיקה קדמה להן. היא המתינה עד שתגענה. לא לשכוח: השפה אצל סשה היא חלק בלתי נפרד מהיצירה, ושפתה של נורית בת שחר צפריר תואמת את האוריינטציה המוסיקלית שלו. וכאן – נרטיב על מסתורי אהבה עקרה, כפי שנשקפת מחלון בית קפה, שנקשר בתבניות המקצב הואלסי.
נדמה לי כי גם אלי גורנשטיין חש היטב את ה"ארגוביות" הזו, כשהוא שר שיר אהבה ציורי מאוד, שכולו עירוניות פיוטית עשירה. זו שירה בהירה, פיסוק של הזדהות ואהבה, רומנטיות ונוסטלגיה, וצליל הסקסופון של עופר פלד הוא עיטור כמו מתבקש.

*** השיר "בבית קפה אני צופה" הוקלט במיוחד בימים אלה, לכבוד 100 שנה להולדתו של סשה ארגוב ז"ל. נורית בת-שחר צפריר מספרת, כי בביקור האחרון שלה בביתו, סשה ניגן לה בריכוז כמה מנגינות שביקשו מילים. אחת מהן הייתה המנגינה הזו. כששמעה את המנגינה, סיפרה לו, שהיא רואה חלון ראווה, חלון של בית- קפה. מישהו מחכה למישהי. היא איננה. הייתה ולא שבה. כל השדרה רוחשת ובוחשת, השדרה שמחה ומחליפה פניה לאורך השעות מול עיניו… והיא- כלום. איננה."
לשמע הדברים, סשה חייך. שניהם רצו להקליט את המנגינה המקסימה הזו, אבל כשקרא סשה לניושה רעייתו, זו צעקה מהחדר הסמוך שהטייפ מקולקל. נורית קבעה עם סשה שבפגישה הבאה יקליטו את המנגינה. רצה הגורל וסשה נפטר כעבור מספר שבועות. כעבור שנים, בנו של סשה, איתמר ארגוב, שלח לנורית בת-שחר צפריר דיסק עם מנגינותיו האחרונות של סשה. נורית זיהתה מיד את המנגינה שאהבה מתוך עזבונו, וחיברה את השיר "בבית קפה אני צופה".

א
שִׂמְלָה וְרוּדָה, נִשְׁאַרְתְּ חִידָה
הָיְתָה פְּרֵדָה, שָׁלוֹם יַלְדָה
הַנַּדְנֵדָה עָלְתָה יָרְדָה
וּבַשְּׂדֵרָה צְלָלִית רָקְדָה
קַלָּה כְּבֵדָה הִיא נֶעֱמְדָה וְצָעֲדָה.
עָבְרָה תְּקוּפָה, הַזְּמָן קָפָא
מִמּוּל מוֹפָע כְּלֵי-נְשִׁיפָה
זְכוּכִית שְׁקוּפָה, צְלָלִית חָלְפָה
כָּל הַשְּׁכוּנָה הִצְטוֹפְפָה…

פזמון:

בְּבֵית-קָפֶה אֲנִי צוֹפֶה
מִן הַחַלּוֹן הַכִי יָפֶה
אֶל חַלּוֹנֵךְ וְאֶל גַּנֵּךְ
אֲבָל הָיִית פֹּה וְאֵינֵךְ.
בְּבֵית-קָפֶה אֲנִי צוֹפֶה
מִן הַחַלּוֹן הַכִי יָפֶה
אֶל חַלּוֹנֵךְ וְאֶל גַּנֵּךְ
אֲבָל אֵינֵךְ…

ב
צְלָלִית צָנְחָה עַל מִדְרָכָה
הִיא כָּאן הָלְכָה, אֲבָל פָּרְחָה
קוֹלוֹת שִׂמְחָה בַּחֲשֵׁכָה
כִּי בַּשְּׂדֵרָה תַּהֲלוּכָה
אֲבָל אֶצְלִי דִּמְעָה חַמָּה וּמְלוּחָה.
דַּלְתֵּךְ סְגוּרָה שָׁם בַּדִּירָה
וּבַשְּׂדֵרָה אַתְּ חֲסֵרָה
אוֹר מְנוֹרָה, צְלָלִית עָבְרָה
וְלֵיצָנִים בְּשַׁיָּרָה…

ג
הַיּוֹם פָּנָה עִם עֲנָנָה
וּבַגִּנָּה יָרְדָה צִינָּה
צְלָלִית רָכְנָה עִם שׁוֹשַׁנָּה
צִלְצֵל בָּעִיר פַּעֲמוֹנָהּ
בָּרְחוֹב הַנָּם עוֹד תִּשָּׁמַע הַמַּנְגִּינָה…
עוֹד לְגִימָה לַנְּשָׁמָה
אֲבָל אֶדְמַע אֶל הָעַלְמָה
צְלָלִית דְּמוּמָה, אֶקְרָא בִּשְׁמָהּ
וְהַשְּׂדֵרָה שׁוּב שׁוֹמְמָה…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות