מים אוויר אדמה ואש

יוני פוליקר

הפקה עצמאית
4/5

"מים, אוויר, אדמה ואש" – שם יומרני מעורר ציפיות למשהו דרמטי, אבל אחרי 11 שירים אפשר להפעיל צפירת הרגעה. שום דבר מחולל סערות אינו מתרחש במוסיקה של יוני פוליקר. בשיר הנ"ל, פוליקר מסמן מטרה צנועה – "מה שביקשתי שיהיה לנו טוב/ גם את הרע כשרע אדע לאהוב". מילים פשוטות – דע לקבל את השגרה כפי שהיא. עטוף אותה במעטה מלנכולי נעים.
יוני פוליקר לוקח את התובנה למיינסטרים, בין העצב המלודי והמתקתק לקצב הפופ פאנקי המחויך. הפשטות וחוסר היומרה הם היתרון הגדול שלו. "סופשבוע" ("תפסיק לרוץ אחרי הסוס/ בדהירה מהירה/ למטרה שמחוץ לך") מראה שיוני פוליקר אינו מחפש אמירות גדולות, מעדיף ללחוץ על הברקס, להוריד הילוך ולנתב עצמו אל אמצע הדרך. המוסיקה פאנקי-סמבאית, וגם כאן שום דבר דרמטי. שילוב יפה של מנגינה וקצב, משהו ממחוזות סטילי דן (דונלד פייגן, וולטר בייקר) הג'אז-רוק-פאנק-פופ של סוף השבעים, תחילת השמונים. גם "שגרה" – על הלחצים שמפעילה העזר בגין העדפת הקריירה על פניו הוא רוק פאנקי שמח בעיבוד משדרג. כנ"ל – "פשוט לא נורמאלי" באותה אוריינטציה קצבית פאנקיית, הימנון הרווקים ("ערב טוב רווק/ אין למי להתכונן… פשוט לא נורמאלי/ או סתם מאושר/ לעשות מה שבא לי בלי לחשוב על מחר") "באיטיות" עוד ריתם נ' בלוז פאנקי מחויך ומרקיד עם מחיאות כפיים על הבס ועל הבר. פוליקר מנסה לחגוג יום הולדת עם הברמנית, ש"לא רוקדת עם כל אחד".
מה לבחור שנולד בתחילת השמונים לשיר געגועים לשנות השישים כ"יומן נעורים"?   רוקנ'רול קליל, על ימים שצבועים כבר בשחור-לבן, אבל נראים בצבעים יפים מנקודת מבטו של המזמר.
מסלול שונה: שני שירי געגועים לאחיו קובי פוליקר, שנספה בעת שירותו הצבאי. "תבטיח" – נוסטלגיה נוסח פופ שנות השישים, מנסה להתעמת עם הטראומה. יוני מספר על ימי שישי והחברים בקריות, על תקופת הצבא של האח, נזכר באירועים שונים מאותם ימים. יש כאן פשטות כנה, שמספרת את הסיפור מנקודת מבטו עכשיו. מנגינה סימטרית, תמצית געגועים והתרפקות, יותר מאשר שירת כאב המתעמתת עם מהות החרדה והאובדן. גם "שלום אחי הגדול" ("השמיים הם הגבול/ מחכה לך ממול") כתוב באוריינטציה דומה, עצבות בסלואו טמפו מלנכולי מושרת בכוונה גדולה.
ועל אותו קו אווירה עצוב שר יוני פוליקר שיר פרידה מאהובה – "מכאן זה לבד", טקסט לא מתוחכם – "את כל עולמי, עולם שנכחד … לא אשכח את השנים … עוד מעט אמות שוב על החיים", אבל יוני סומך יותר על הטון האמוציונאלי, שמתרגם את הרגש בשיר הפסנתר הזה.
יותר מיוחד ומקורי בקו הנוגה-מלנכולי – "חדר להשכיר", בלדת אהבה רגשנית בעטיו של המעבר לעיר הגדולה, מנגינה אולטימטיבית, עיבוד אקוסטי פונקציונאלי, ומילים פשוטות שאומרות: "יש קול שאומר לי/ אתה עוזב היום/ תחיה את החלום".
ניחוח ים תיכוני (צליל הבוזוקי) מקשט את מנת הפופ המסיימת – "היית שם איתי", חשבון נפש על החיים איתה. עוד אחד מהשירים המובחרים בתמהיל לא הכי קוהרנטי של אלבום קליט, אמין ולא יומרני, שמציב את יוני פוליקר במרכז ז'אנר פופ אמצע הדרך המקומי.

שירים: תבטיח, מים, אוויר אדמה ואש, סופשבוע, שגרה, שלום אחי הגדול, מכאן זה לבד, פשוט לא נורמלי, באיטיות, יומן נעורים, חדר להשכיר, היית שם איתי.

מילים ולחנים: יוני פוליקר. עיבודים והפקה מוזיקלית: יוני פוליקר שמוליק דניאל.

וידיאו: תבטיח

   

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות