כל השופטים ניסו לשרוק, כשלבמה עלה איש מבוגר ופצח בשריקה של "שיר ההר". כל אצבעותיהם זינקו ללחוץ אדום. למה הכניסו שרקן כשברור שאין כאן רבע אחוז סיכוי? בידור, שינוי, עושים צחוק, התעללות? כל התשובות נכונות?
ולמה הטריחו אישה מיפו, הילה מאור שמה, לשיר משהו שנקרא "אם אם, אם", כשברור שמדובר בלינץ' מכוון של הגברת קבל עם ואומה. אטדגי מצא בקוריוז הזה אובייקט לרדת על יצרני הז'אנר הים-תיכוני. נכון העיר לו מוקי: הבעיה של הז'אנר אינה בבדיחות האלו, שדוחפים לפריים טיים כדי לייצר שעשועים, אלא בענקי הז'אנר, שקובעים רף איכות נמוך לכל מי שמתעתד להיות "זמר ים תיכוני".
צדקנות היא תכונה שמאפיינת לא רק את אטדגי. קרן פלס ניסתה לנחם/לעודד את המתמודד שי דורני, רס"ר משמעת ב"גבעתי", אחרי שכשל בגרסה ל"כל מה שיש לי" של נתן גושן.
פלס לדורני: "מסגרות כאלה (תחרויות ריאליטי מוסיקה – י.ח.) אינן משקפות את המציאות בחוץ. אני לא הייתי עוברת בתוכנית הזו, המסך לא היה מתרומם לי, ויש לי קריירה טפט, טפו, טפו, אני מודה לאלוהים, אז לך ותעשה את מה שאתה מאמין בו". מה הבין דורני? שהאדומים לא נכונים? שהוא מה-זה מוכשר, שהוא יכול ללמוד מקרן פלס, ש"במציאות בחוץ" הוא יצליח בגדול?" מילא, עילגות הניסוח, אבל למה לשחק אותה במעין "יושר" מזויף. נכון העיר לה סקעת: "את היית עוברת את האודישן". כלומר – די עם ההתחסדות שלך.
וגם: אם אין לך מה להגיד על הביצוע – אל תגידי. את מתן עגמי ששר "גשם" של להקת בנזין היא כמעט פסלה בגלל "מימיקה" (הבעת פנים) – "לא שתקת לשנייה בפנים שלך", היא אמרה לעגמי. האם פלס מיתממת/ מיטמטמת עד כדי כך, שהוא אינה יודעת, שהבעת פנים משקפת את תחושת הַפְּנִים. אם הייתה כאן בעיה – היא הייתה אמורה להתייחס לפרצוף מזייף. מתן עגמי לא לא העמיד/ לא זייף פנים.
ראפ/ היפ הופ יוצר אי נוחות בשולחן השופטים. בתוכנית שעברה גרס אטדגי, שמי שאינו יודע לשיר – הולך לראפ. הפעם החליט מוקי שיש בעיה עם קאבר (Cover Version) כשמדובר בראפ. כלומר: כשאתה עושה ראפ, תביא את האמירה האישית שלך. אלברט גרגוריאן נדרש לאלתר משהו אישי באקפלה, יענו באמירה משלו. מוקי כמובן טעה. התוכנית שבה הוא משמש שופט היא בעיקר תוכנית של קאברים, לא של שירים מקוריים. אם הבחור עשה ראפ טוב (How Low של לודרקיס) – אל תחפור לו.
כמו שהשופטים דורשים מהמתמודדים ביצועים אמינים ומדוקים, מגיע למתחרים שולחן שופטים אמין ומדויק. זה לא קורה. אטדגי הצביע כחול לאדיר אדרי ששר "אל בורות המים" של נעמי שמר, לא מפני שהוא חשב כי הביצוע טוב, אלא בעקבות הנימוק של מוקי ל"כחול". "זה שמוקי מדבר ככה, אתה כבר מצליח", אמר למתמודד. ניסוח נורא של החלטת שופט, שמחפש להישען על השופט שלצידו, וגם כאן – סוג של צדקנות.
ואיך תסבירו את הצמרמורת שחש סקעת במהלך האודישן של עומר ראובן ,ששר "אם היית רואה" של עידן רייכל ("אתה זמר אמיתי"), מול הקריאה העצבנית של אטדגי אליו: "לא הולך להיות לך קל, אם לא תעבוד קשה". לעבוד על מה? הרי כל היופי של הזמר הזה הגיע לבמה. אטדגי כנראה יאמר: אני לא חייב הסבר לאף אחד. אני אגיד את מה שאני רוצה להגיד, שיקפצו לי!