זה אחד מאוספי האמביינט-רוק היפים שנתקלתי בהם. ומה שמדהים הוא שרוב השמות כאן לא אומרים כמעט דבר – ראנג'ה, מירה, בלייק טייפ פור בלו גירל, ליישה, סטואה. ככלל הייתה מגדיר את האוסף כאמביינט דארקווייב, וריאציה של הניוווייב של השמונים. הטריו הצרפתי Ranja הזכיר לי את "דאד קאן דאנס". קול אופראי, צלילי מזרח כקישוט, פס קול סינמטי מפתיע. תחושה של פסיכודליות מדברית. סוג של מוסיקה המוכרת כרוק גותי, אבל עם ניואנסים שונים ועד קטעים ביזאריים מיוחדים במינם כמו המסיים Shing Kee של קארל סטון פראזה החוזרת על עצמה כאילו בניג'ס, אבל יש בזה משהו קסום. Lycia בקטע Baltica מיצרת חיבור יפהפה בין אמביינט לרוק גותי, סיפור אווירה שלוקח למסדרונות אפלוליים. Mira בקול רפה וחלוש משדרת צליל חלומי, וגם כאן יש חיבור מפתיע עם גיטרות חשמליות. Stoa ב-Maare Illucssend נמצאים בטריטוריה הקלאסית עם נגיעות עכשוויות. Faith & Disease יצרו פיוז'ן יפהפה בין קצב אפרו, פופ ושירה פיוטית. כמעט כול קטע באוסף – יצירה בפני עצמה.