מיטב הנעימות והקטעים האינסטרומנטליים הישראלים

/5

נעימות או מה שקוראים "קטעים אינסטרומנטליים" מייצרות סוג של ריגושים ששום טקסט לא ישווה להן, במיוחד כאלה שמגרות את בלוטות הנוסטלגיה.

"פונוקול" ריכזה 37 קטעים בשני דיסקים. כמעט כול קטע יזכיר לכם משהו, תלוי כמובן בנסיבות כאלו ואחרות. הסלט מעיד על מוסיקה כל-כך מגוונות, שאין לך כמעט שום עוגני אחיזה סגנוניים. יוצרינו מעולם לא כתבו מוסיקה שאפשר לכנותה "ישראלית" מכל בחינה מוסיקלית, והדברים מתחדדים יותר כשמדובר במוסיקה אינסטרומנטאלית. עם זאת, מ]פנה של ממש קיים בשילוב של רוק ומוסיקה מזרחית, וכאן יש כבר בשורות – "התמנון העיטר" של "כוורת", "אל תשכחי לזכור" של טיפקס, "אח של סאלים" – שוטי הנבואה בדיסק השני דוגמאות מצויינות.

ה"בה דה בה דה" של יעל לוי ב"תמונה", אות התוכנית "ארבע אחה"צ בגל"צ שהלחין יצחק קלפטר ועיבד דני סנדרסון נכתב במקור לתוכנית "שיחות סלון" בשנות השבעים.

הנעימה מפס קול הסרט "השוטר אזולאי" (לחן: נורית הירש, ביצוע קולי – אושיק לוי) היא מסוג החיבורים האולטימטיביים – שאמנם מזוהה ע הסרט, אבל לא ממש תואמת את אווירתו. מכול מקום בייחודה היא ממשיכה לעמוד בפני עצמה, מזכירה לי את הימים בהם נפעמתי מפסי הקול של המלחין הצרפתי פרנסיס ליי.

האלבום "שבלול" (1970) של שלום חנוך, הצ'רצ'ילים ואריק אינשטיין הוליד את נעימת הגיטרות והפסנתר המיוחדת שנקראה "שבלול" – מנגינה בלעדית, בה נשזר יפהפה צליל של בס חשמלי.

"קוראל לאוהבים" הוא אחד החיבורים האפקטיבים שנעשו כאן בין רוק לקלאסיקה. עיבוד של נועם שריף למוסיקה של באך בביצוע להקת הצ'רצ'ילים והפילהרמונית (הופיע על תקליטון "צ'רצ'יל סבסטיאן באך" ב-1969)

"קונצ'רטו לקול אחד" – לפי באך, בביצוע צמד הפרברים, נחשף לראשונה בארץ ע"י הזמרת הצרפתיה דניאל לי קארי. יופי של שילוב פריטה אקוסטית בין שתי גיטרות, בעיבודו המופלא של יוסי חורי. קלסיקה וגם קלסיקה מקומית.

"להיות לבד" מתוך סדרת הטלוויזייה "חדווה ושלומיק" (1971) זכור מהביצוע של מירי אלוני, לחן מינורי נוגה ומחלחל שכתב יאיר רוזנבלום, מעורר געגועים עזים.

"אחרית" היא יצירתו היפה ביותר של אריק רודיך, יצירה אלקטרונית, כמעט מהפכנית בזמנה ברוח החידושים של יוצר כז'אן מישל ז'אר הצרפתי, מתוך אלבומו "סטאלה", שיצאה בתחילת השמונים, מלודיה חד-פעמית, עיבוד קלידים הרמוני יפהפה, קטע אווירה שמכניס גם בשמיעתו היום למצברוח מיוחד.

"שיר" של שם טוב לוי המושר על ידו ב"לה-לה-לה-לה" מתוך אלבום הסולו הראשון שלו – "מצב רוח" (1976) קטע מלודי לירי, מראה את השילוב הייחודי של פופ וקלסיקה אצל לוי, את הכשרון המלודי שלו.

"נעימת פתיחה"יוני רכטר ויהודית רביץ – לחן של יוני רכטר מתוך הערב המשותף של רכטר ורביץ – "באפן קבוע וחד פעמי" (1979) קטע מהסוג המינורי השקט, הרך המהורהר. הטון של רביץ משדר תום יפה. שיר בלה-לה-לה, שימוש יפה בקלידים במעבר. הקו המלודי של רכטר שמזכיר את "הילדה הכי יפה".

קטע נעיםשם טוב לוי (שהלחין) מתוך אלבומו "מצב רוח" מ – 1976. גם זה הולך בלה-לה-לה (של שמי). מורכבות מלודית ייחודית, אוריינטציה קלאסית ומשהו מקומי, עיבוד לקולות טיפה עמוס בביצוע הזה. אבל עדיין המנגינה היא שמעידה על איכויות המלחין.

"רטט" שמבצעת עדנה גורן לפי לחן של אלברט פיאמנטה מבוצע ע"י עדנה גורן בהקלטה מ-1969. ג'אז בדה-בה-דה-בה, וגם זו מנגינה שהשתמרה עם הזמן. סקסופונו של פיאמנטה מנגן ברוח הטנוריסטים החמים של אותם ימים. קולה החם מסתורי אפרורורי משהו של גורן מוסיף לביצוע ניחוח מיוחד.

"קיסריה" הוא לחן של יוני רכטר בביצועו מתוך האלבום "קווים" (1991) וגם זו מנגינה שנדמה לי עומדת בפני עצמה במכלול יצירתו של רכטר, מנגינה ראשונית, כזו "צרפתית" עם קצב טוב, קריצת עין וג'אזיות משדרגת.

"אני ואתה" – מי לא מכיר? מיקי גבריאלוב שהלחין קליט גרסה אינסטרומנטאלית לשירו המוכר מהביצוע של אריק איינשטיין בתקליט "בדשא אצל אביגדור" שיצא ב-1971. אני שומע כאן תזמורת כלי נבל + כלים מזרחיים. תזמור עשיר מתחכם, אבל לא בטוח שהוא שירות לשיר.

"שירה של מימי" מתוך פסהקול של הסרט "השוטר אזולאי", לפי לחן של נורית הירש. גרסה כלית לשיר שצילה דגן ביצעה לפסקול הסרט. חבל שעל העטיפה לא מציינים של מי הפריטה היפה בגיטרה.

"פלסטלינה" של שלום חנוך מתוך אלבום בשם זה של אריק אינשטיין ושלום חנוך (1970) השיר גם הופיע עם מילים באנגלית ששלום הוסיף בעת שהותו בלונדון. השיר כאן מוגש בשירה ללא מילים, צעקני משהו, ונשמע יותר כסקיצה לשיר המלא.

"מלך ליום אחד" – מתוך פס הקול "מלך ליום אחד" שהלחין נפתלי אלתר ושר אלי מגן ב"נה נה נה", מנגינה הקשורה לתוכנית "כל ההתחלות" של רשת ג'. מוסיקת אווירה נאראטיבית מינורית, מאפיינת את קו ההלחנה הקודר משהו של סרטי השבעים.

"אל תשאלי" מתוך פס קול הסרט "אל תשאלי אם אני אוהב" שהלחינה נורית הירש (1979) השיר הזה מזוהה יותר עם הביצוע של דיוויד ברוזה. כאן זה צליל מפוחית וגיטרה ומוסיקה שנשמעת כמו מסרט מערבונים.

הנעימה מתוך פסקול הסרט "חצי חצי" שחיבר דוד קריבושי – גם זה נשמע כמו שיר מערבונים שהלחין אניו מוריקונה למערבון עם אלמנטים של מלנכוליה מקומית בשירת הלה-להב-לה של גלי עטרי. ככה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות