ג'ון מרטין הוא אולי מהאחרונים שעושה מוסיקה בלי שמישהו יגיד לו מה לעשות. זמר פולק בלוז סקוטי מרגש, קול צרדרד נמוך, ששר סיפורים והרהורים בדרכו המחוספסת. "קחי את כל אמונתך והפקידי אותה אצלי, קחי כל אהבתך המתוקה ותני אותה לי" שר מרטין בעצב מריר בשיר "פרח פראי". מיותר לנסות להגדירו. הוא לא לגמרי מתנער ממודרניות. מה שחשוב זה השירה המאוד רגישה על אהבה ואובדן. מרגשת גירסת הקאבר שלו ל"קריי מי א ריבר" שלך ג'ולי לונדון, שירת הנשמה, ליווי טעון, חודר.
