"אנחנו פירות רקובים/ אנחנו סחורה פגומה/אז מה לעזאזל יש לנו להפסיד"
ייקח לכם 10 דקות כדי להיכנס לאלבום המיוחד הזה. אני מצאתי עצמי מחזיר שירים לאחור בשלט. קשה להתאהב באלבום גם בהקשבה שנייה. וזה אלבום שאפשר להתאהב בו. רק צריך להאזין לו בקשב, כמו שמקשיבים למשל לטום ווייטס. לא כל ה-14 מצוינים. יש אפילו שניים-שלושה משעממים. אבל יש הרבה טובים מאוד. יורק שר בקול שנוגע בפאלצט על מצבי פחד, זעם, אי ודאות. שיר מספר 6 "במקום שאני נגמר ואת מתחילה" הוא הברקה של עיבוד, מעין גוספל עם מחיאות כפיים. ועוד אחד – I WILL הכי קצר והכי שביר-מעודן באלבום. "רדיוהד" עשו אלבום מופק מאוד עם הרבה צלילי דראם מאשין. בד"כ האלקטרו ביט מעטר את השירים בצורה אפקטיבית. זו "רדיוהד" קצת אחרת מ"אוקיי קומפיוטר". זו "רדיוהד" הרבה יותר טעונה אומנותית.
