זוהי הרפתקאת סקסופון אינטנסיווית, אמוציונאלית בדרכה (ההקלטה האורגינאלית יצאה ב-1964, הדיסק ב-2005). אלברט איילר, טנור סקסופון, משתמש במוטיב אפילו נאיבי כדי ללכת בדרכו האוונגרדית בקטע הפותח Gohsts מהסקסופון יוצא צליל עצבני, חסר מנוחה, המאלתר תחילה על מנגינה כמו עממית כדי להביע שבריריות וגם חופש. הקונספט נתמך בנגינתם המורכבת של נגן הבס גרי פיקוק (Gary Peacock) וההקשה המאוד עדינה של סאני מוריי. (Sunny Murray) מהמתופפים הגדולים שהתמחו בפרי ג'אז. ההקשבה המעמיקה של פיקוק ומוריי לניואנסים של איילר בסקסופון היא לא פחות משמעותית בהישג הנדיר של התקליט הזה. "Spirits" אחד מארבעת הקטעים חושף יחסי נגינה מיוחדים עד אינטימיים שלקחו את השלישייה אל פסגת הג'אז האוונגרדי חופשי, ובשישים נגינה כזו היתה נדירה. לחסידי הג'אז החופשי – אלבום חובה רב עוצמה והמצאה.
