מה נשאר מהרוק האלטרנטיווי של להקה כשמוציאים ממנה אלמנט החשמל מתברר שליין סטיילי יכול להמשיך לשיר על מוות, יאוש וסמים, וזה לפעמים ישמע לא פחות טוב, הגם שהשירים נשמעים כפצצה ללא מרעום. ג’רי קנטרל בגיטרות מצויין בצליל הכמו-פולקי, ועם זאת אינו צמחוני. אליס שומרת על אותה תחושה כמו קלאוסטרפובית שעברה מ"סלאדג’ פקטורי" ואילו "דאון אין דה הול" מושר בהרמוניה כובשת. ROOSTER הוא הדוגמא לכך, שגם בצליל האקוסטי עוברת העוצמה הפנימית
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email