אמריקן דול פוז

טורי איימוס

קולומביה
4/5

טורי איימוס באלבום קונספט, 23 שירים – נוגעת באמריקה מהזוויות הפסיכולוגיות, חברתיות ופוליטיות שלה. בעיות העולם, מלחמות, פמיניזם. אמוס, מי שכונתה "מלכת הפיות", מי שמילאה את החלל הלא קטן שהאירה קייט בוש, כבר עשתה אלבום קונספט בעבר – Scarlet's Walk (ב-2002) והפעם היא מאמצת נפשות פועלות דימיוניות לצורך האלבום, קבוצת האמריקן דול שלה – דמויות שהושאלו מאלי מיתולוגיה היוונית בשמות שהיא בחרה – קלייד, פיפ, איזבל, סנטה וטורי. לא, טורי לא עברה שינוי משמעותי, זאת עדיין טורי ששרה ליד הפסנתר-צמודה-לפסנתר, שמספרת סיפור הכי אישי. הדמות שהיא משתמשת לתת ביטוי להשקפותיה הפוליטיות היא "איזבל" בשיר כ- Yo Georg,   היא שרה על העידן הדיגיטלי הלא אישי  שאנחנו חיים בו, מכורים למחשבים בשיר שנקרא Digital Ghost וכאן הדמות היא של "טורי" המבוססת על אלת הפוריות דמטר ועל אל הפוריות דיוניסוס. נושאים אנטי מלחמתיים ופמיניסטיים מוצגים כמעט כמו סלוגנים – "הצד האפל של השמש" נוגע במוסלמים הקיצוניים אשר חיים למען "הבטחה חולה של אלהים".

מוסיקה: טורי מאמצת סאונד של השמונים באחדים מהשירים. "רוח רפאים דיגיטאלית" הוא בלדת סלואו יפהפיה, אולי המנגינה הכי מחניפה בדיסק. מצד שני "בודי אנד סול" – הקצבי המסעיר, הטעון. וטורי עושה רוק! היא לקחה את הגיטריסט Mac Aladdin  שמנגן בסטייל בריאן מיי, כלומר אמוס הולכת אפילו על סאונד איצטדיונים. מצד שני, לא מוותרת על האיפיון הלירי ב – Girl Disappearing, המושר ע"י דמות "קלייד" שמזכיר את "אלינור  ריגבי" ולא רק בגלל העיבוד למיתרים והטון הנוסטלגי – אלא גם הנושא של אישה המאבדת את עצמה. Velvet Revolution – נשמע בסגנון השנסון עם אלמנטים מזרח אירופאיים. טון רך ויותר תיאטרלי קברטי.

Smokey Joe המוגש באווירה אפלולית, רוברט פריפית מבחינת נגינת הגיטרות, וזהו ביצוע קולי מהטובים בדיסק.

אני הולך לשמוע את האלבום הזה עוד כמה פעמים. כל האזנה מגלה עוד ניואנסים. וזהו אלבום להתאהבות מחודשת בטורי אמוס, יוצרת וזמרת רב-שכבתית, מעניינת, מיוחדת, בשירי מסוימים מצמררת.

 

דגימת סאונד:  Smokey Joe

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות