למה אני אוהב את מוריסט? א. כי היא אותנטית. ב. כי היא יודעת להעביר בפשטות יפה את המאבקים בזרמי התודעה שלה. ג. היא אינה חוששת בהתנסויות מוסיקליות. ד. שהיא מאוד ישירה וכנה בטקסטים הכי אפלים שחושפים צפונות הנפש.
האוסף מרשים. יש בו קאבר חזק ל-Crazy של סיל, ואחרי שקוראים את המילים מבינים למה מוריסט בחרה דווקא בזה: "אנשים צהובים מטורפים חולפים בראשי/ אחד מהם יורה ברובה בחברו/ למרות שהם היו חברים בבית הספר/ אנחנו נשרוד תיטרף עלינו דעתנו מעט"
מצד אחר היא מנסה גרסה משלה ל-Let’s Do it של קול פורטר, וזה יצא בצבע הסווינגי ובגוון מיוסיקלי. אין שהשנים האלה מרעננים את האוסף שכולל את כול החזקים שלה – Ironic, Thank You, Hand In Your Pocket, .Head Over Feet
היא מנסה אוריינטציה אתנית ב- Mercy, קטע מפרוייקט של ג’ונתן אליאס. כאן מוריסט שרה בשפת אמה – הונגרית ומשתפת אמנים כפאטה עלי קאן, ג’יימס טיילור. עוד מיוחדים – Univited מתוך הסרט "עיר המלאכים", וגם Still שמוריסט כתבה ב-1999 ל-Dogma, סרט בו היה לה תפקיד קטן כאלהים. אז למי האוסף? למי שדילג על אלבומים שלה, בטח על Jagged Little Pill וגם לפריקים שירכשו את הרטרוספקטיבה + בונוסים.
