הרשמים הראשונים מכדור הארץ

The Strokes

הד-ארצי
0/5
 "יש אנשים שחושבים שהם תמיד צודקים/ אחרים שקטים, עצבניים/ אחרים נראים נחמדים, נחמדים, נחמדים/ אבל בתוכם עשויים להיות עצובים ולחוש טועים"
 
הסטרוקס מזכירים להקות גם מהשמונים-תשעים,  אבל מייצרים זהות מוסיקלית משלהם.  בלהקה שנולדה בניו-יורק ב-1998 מוגדרת "אינדי רוק" או "ג’אראג’ רוק",  יש משהו  מטלוויז’ן, משהו מוולווט אנדרגאונד.   עיתונות הרוק הבריטית טענה שהיא היורשת של "אואזיס". בואו נרד מהשוואות. יש כאן להקה שעושה רוק ורסטילי, זמר בעל הבעה סרקסטית מחלחלת וחודרת, זרמי מוסיקה שמגיעים גם מרוקנ’רול גותי סטייל הדלתות (Heart In A Cage) המתאר מציאות כאוטית של בנאדם שמרגיש מבואס. זרמי הרוק מגיעים מהכותב, גם הזמר המאוד אותנטי ג’וליאן קאזאבלנקאס, שביאוסו מקצין ב-Razorblade. דיפרסיה הולכת טוב בשירים של הסטרוקס. המנגינות לעיתים עוטפות את היאוש במעטה מלודי נעים ומפזרות כול סיכוי לשקיעה בתחושה מלנכולית. ככלל, המוסיקה נשמעת כצירוף של אלבומיהם הראשונים, מגוונת, מנוגנת ומוקלטת נהדר. ההסרוקס אולי לא מייצרים את השירים שיילמדו בבתי הספר לרוק,  אבל אין ספק שזו להקה שעושה עבודה אותנטית, מכול בחינה, ובמיוחד בצירוף הקול הדואב של קאזאבלנקאס ורוק הגיטרות המלודי הבלתי מתפשר  שהוא מייצר.
שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן