כמה שנים אחרי וודסטוק, ג’ו קוקר עשה הסבה לאמן של רפרטואר. הגדולה שלו: הוא ידע תמיד מה מתאים לו, גם בכול הקשור להפקה המוסיקלית. קחו את "קוד יו בי לאווד" של בוב מארלי. סיבה למסיבה. האוריינטציה –  תיזמורי רוק ריתם-אנ-בלוזיים עשירים, שהולכים טוב עם קול החצץ. הסול זורם אפילו ברומנטיקה המלטפת של "נובלייה ז’אמה". חיבור מלודיות ועיבודים מרגשים כולל ה"דלתה ליידי" (ראסל), "יו אר סו ביוטיפול", "תשאיר כובעך", "אנצ’יין מיי ארט", "עם מעט עזרה מידידים" "ודונט לט מי בי מיסאנדרסטוד" ברגאיי. מענג