"תדליקו את הכוכבים", נקרא אחד הקטעים בדיסק הזה, ויש כאן כמויות ענק של כוכבים שהפכו את הערב להצדעה מבריקה ונוצצת מכל בחינה – צליל ביג באנדס, זמרות ג'אז, הישן והחדש וכוכבים – הרבי הנקוק, די די בריג'ווטר, ג'ון מקלפלין, רוי הרגרוב ועד מי שכבר אינם בין החיים – אנטוניו קרלוס ג'ובים ובטי קרטר.
זה אלבום הצדעה לכל מי שמתגעגע לסטנדרט'ס כפי שצריכים לנגן אותם. קחו, למשל, את הג'אז הלטיני Manteca (דיזי גילספי, צ'אנו פוזו, גיל פולר, עיבוד: דיזי גילספי) שנוגן במופע ההצדעה לכבוד דיזי גילספי והביג בנד שלו. המבצעת היא תזמורת הביג באנד של הקארנגי הול עם נגני הג'אז רוי הרגרוב (חצוצרה), סטיב טורה (טרומבון) ודון אליאס (כלי הקשה, קונגה), וזה ביצוע תוסס ומתסיס, מלוטש ומבריק, פסגת הג'איינט ג'אז, וגילספי יכול לשכב רגוע על משכבו. היורשים שלו עושים אחלה עבודה.
אייבי לינקולן מצדיעה לבילי הולידיי ב-I Must Have That Man ואיזה הרכב היא קיבלה לקטע הזה – הנק ג'ונס בפסנתר, צ'ארלי היידן בבס, אל פוסטר – בתופים. ג'יי ג'יי ג'ונסון – סולו טרומבון מרטיט. לינקולן – בדרכה מגיעה אל הולידיי, באינטימיות של זמרת ג'אז גדולה שיודעת לספר סיפור.
ואיך ג'ו הנדרסון מצדיע לסטן גץ בנגינת הטנור סקסופון בקטע שירה נדיר של היותר עצמו אנטוניו קרלוס ג'ובים בביצוע ל-Desafinado. עושה לך תחושת דג'ה וו, הבוסה נובה הזו.
יוסוקה ימשיטה (Yosuke Yamashita) גדול פסנתרני הג'אז ביפן, מצדיע בוירטואוזיות לפסנתרן באד פאוול, שהביא לביבופ את סודות הנגינה ההרמונית בפסנתר – בטכניקה מפתיעה, בלי לוותר אל נגינה תחושתית.
בטי קרטר מוקירה את אלה פיצג'ראלד בגרסה ל-How High Is The Moon איך להגדיר את הביצוע הזה – סופרב! באיזה חוש קצב נפלא היא משתלבת עם הנגנים שאיתה – רוי הרגרוב, הנק ג'ונס, כריסטיאן מקברייד, אל פוסטר.
הלאה: הרבי הנקוק וג'ון מקלפלין מתגעגעים לסגנון האימפרסיוניסטי, העשיר הרמונית של ביל אוואנס ב-Turn Out The Stars שהוקלט בזמנו ע"י אוואנס והגיטריסט ג'ים הול. האינטרקציה מעידה על אהבה עמוקה של שניהם לאוואנס, באלתור, באווירה.
eternal triangle The הוא קטע של סוני סטיט שנוגן בזמנו (1957) ע"י הרכב של דיזי גילספי, וכאן מטופל ע"י הרכב אולסטארס מהסוג שנרשם דפי ההסטוריה של הג'אז – רוי הרגרוב – חצוצרה, פט מתיני – גיטרה, ג'קי מקלין – אלט סקסופון, סטפן סקוט – פסנתר, כריסטיאן מקברייד – בס, אל פוסטר – תופים. נגנים ויוצרים שהגיעו מכיוונים שונים בג'אז מתאחדים לביצוע שגורם לך לקום ולרקוד. (דגימת סאונד למטה)
How Insensitive מקטעי הקלאסיקה של הבוסה נובה, ושוב חוזר קולו האינטימי של היוצר אנטוניו קרלוס ג'ובים והפעם עם "קול הגיטרה" של פט מתיני. זה קטע שלוקחים לאי בודד.
העיבוד של אוליבר נלסון לקטע המסורתי Down By The riverside משמש לאילתור משותף של נגן האורגן ג'ימי סמית כדי לרענן את הגרסה שהוא עשה לקטע הזה עם הגיטריסט ווס מונטגומרי. כאן מצטרף אליו הגיטריסט הלא-פחות מולא קני בורל יחד עם התזמורת המצוינת היא הקארנגי הול ביג בנד.
יש עוד מה לספר, אבל כמה אפשר, כשהמטרה היא להקשיב. אני שם עוד פעם את הדיסק.
בתמונות מלמעלה למטה: ג'ו הנדרסון, בטי קרטר, הרבי הנקוק, רוי הרגרוב, אנטוניו קרלוס ג'ובים
