ובמסגרת סדרתנו החדשה – נשים בוכות בלילה, אנחנו מארחים את טובה גרטנר. ואם להתחיל בשורה התחתונה: לא נולדה הג'ניס ג'ופלין המקומית, אבל הכוונות רציניות. יש רגע מסוים או לא מסוים בחיים שרוצים למות. רגע כזה שגורם לך לרצות לא להיות, או לפחות "לחזור בתשובה" (נו מילא, התפלק לה חרוז). למי זה לא קורה. אצל גרטנר זה מתקשר לשיר עצוב ששמעה ברדיו, כל כך רע לה שהיא מפתיעה בפראזה חוזרת (מה שנקרא "הפזמון החוזר") בתוך השיר המינורי הזה שאומרת: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב" והיא שרה את זה בהברה אשכנזית. למה אשכנזית? לא חשוב. אבל השיר מקבל פתאום אופי כזה "חסידי", שעשוי להופכו לסוג של שירה בציבור. טקסט לא מלוטש, מנגינה סבירה. הבלוז נשאר במקום אחר.