סנטנה חוזר תמיד. אוסף כזה או אחר. אני מדבר על קרלוס. גיטריסט יחיד בדורו. צליל שאי אפשר לפספס. לטיני בבסיס. גדל על טיטו פואנטה (Oye Como Va) אבל התמזג בסצינה הפסיכודלית של פסטיבל וודסטוק והלך על שיתופי פעולה רבים (רוב תומאס מ"מאצ'בוקס טוונטי")

 סנטנה תמיד חצה גבולות של סגנון, הגדיל את מחנה המעריצים בשירים מחניפים, גרוב פאנקיים (Maria Maria) 18 שירים באוסף שמסכמים 4 עשורי סנטנה, 6 מהם מאלבומיו המנצחים הגדולים "סנטנה", "אברקאס", "סנטנה 3", וגם מ- Supernatural, אלבום הקאמבאק של סנטנה מ-1999. הרבה חיבורים ודואטים עם ג'ניפר לופז, צ'אד קרוגר (סולן להקת "ניקלבק"), Everlast ב-"הדלק את אורותיך".  מישל בראנץ' – "משחק האהבה", אחד הקטעים המלהיבים באוסף, וממש אותו שיר עם טינה טרנר כבונוס באוסף. שת"פ עם הלהקה המקסיקנית Mana ב- Corazon Espinado. פופ לטיני סטייל סיקסטיז – She's Not There בקאבר להקת הזומביז (Zombies) ואם נוסטלגיה אז בטח – Black Magic Woman. וגם הקטע הכל-כך סנטנאי בחיבור הרוק, הגרוב  והלטיני No One To Depend On  עם דיאלוג הבאסים המפורסם. קטע שממשיך להדליק אותי.

 ומה אפשר להגיד על על הסלואו הזה Samba Pa Ti שממשיך להרוג ברכותו. ולא פחות – Europa . וכמובן הלהיט הענק – Evil Ways עם העיבוד הבלתי נשכח לקולות, אורגן המונד וגיטרה סנטנאית רוויית נשמה. הקיצר – אוסף אולטימייט ואולטימטיבי מכל צד שלא תהפכו אותו, שומר על טריות, מעורר געגועים, מחניף במנגינות, במקצבים.  מוסיקה שהיא גם פופ קליט וידידותי לכל נפש, ובעיקר לאוהבי הגרוב והפיוז'ן הלטיני.