"מה עשינו בקיץ שעבר", הופעה חיה ב-KNEBWORTH

רובי ויליאמס

אי.אם.איי, הליקון
0/5

בשלושה ערבים בנבוורת’ אנגליה, אוגוסט 2003, התברר כי קם יורש לפרדי מרקיורי. וכדי לקבל חיזוק לתחושה, נותן ויליאמס דוגמית ל375,000 סוגדים איש מ-WE WILL ROCK YOU, הימנונה של קווין.  
ויליאמס משחק לידי המעריצים. הם מקבלים את מלך הפופ  על הפתיחה תלוי במהופך על חבל, סטייל הודיני באחד הטריקים שלו. סתם.  
אבל ב-116 דקות הבאות (ללא דיסק הבונוס) ויליאמס הוא פרפורמר ושאומן שמצליח לשכנע כל אחד מה-375 אלף שהוא מופיע אישית בשבילו. זה לא רק להשליך חלקים מבגדיו. זה להעלות אחת, הלומת הערצה לבמה,  להצמידה לגופו ולתקוע לשונו עמוק לתוך פיה בנשיקה רוויית רוק.   
שירים: תערובת של ישנים וחדשים. "מי אנד מיי מאנקי", "מיסטר בוג’אנגלס", "היא האחת", "קידס" ועד "אנג’לס", בקטע מרגש באמת. מי שירים טיפה את הווליום יקבל את האווירה במלוא העוצמה. ויליאמס מעולה, משכנע בדרמטיות שלו, ומשדר עוצמת אמוציות שלעולם לא יכולה לצאת מאולפן הקלטות. מבחינה זו, אין ספק שעדיף ה-DVD במערכת סאונד טובה מאשר דיסק האודיו של המופע. טוב משמע אוזניים ומראה עיניים גם יחד. 
 
 
ה-די.ווי.די מעביר את הדרמה מכול זווית אפשרית. עיניים תכלת מוטרפות שברגעים מסויימים המצלמות קולטות אותן פעורות, כשויליאמס בהלם מוחלט מול המסה האדירה הזו של הקהל.  סאונד? אנחנו באמת בעידן חדש. אפשרויות הסראונד (דולבי, DTS) מכניסות את כול עומק ועוצמת הצליל של ההופעה החיה בגדול לסלון.
נדמה לי שרובי ויליאמס עוד יתגעגע לרגעים האלה, הגדולים-מן-החיים. לפחות יש לו די.ווי.די מצויין להראות לנכדים שזה אמנם קרה. חובה.  

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות