ההפקה האלקטרונית של שניים מ"נערי רפול" מעניקה אווירה הזויה משהו לשיר של שני שטלריד (33, מורה לאנגלית, מחנכת בתיכון, גרה במושב ליד בנימינה) ששרה כמה נדוש על מכאובי האהבה – האושר שייגמר ושוב תהיה לבד בלעדיו, מי ש"אינו דומה לאף אחד", שהוא ההבטחה לנצח, ומי שמעולם לא התחייב "אני שלך".
שני היא קול מרוגש אך רפה, צבע קולי יותר מאשר נוכחות קולית, משתלב בהפקת האמביינט הזו שיותר מאשר היא מעבירה חוויה טראומטית של אובדן, היא מרחפת בספירות של הזיה וחלום. לי מכל מקום קשה ללמוד על הזמרת מהשיר הזה, ויש להמתין לביצועים נוספים.
