שמע קולי

מאיר בנאי

אן.אם.סי
4/5

"שמע קולי" יוצא שש שנים מאז אלבומו האחרון של מאיר בנאי. מעניין התהליך שהוביל אותו לראשונה לטקסטים שלא רק שאינם מפרי עטו, אלא מחזירים לשפה פיוטית מן המקורות: נמצא כאן את ר' שלום שבזי, ר 'שלמה אבן גבירול, ר' אברהם אבן עזרא, ר' משה בן עזרא, משה הסופר מרומא, רבי האי גאון, ר' מרדכי עבאדי.

"אני תמיד מזומן לכוס יינה של איילת חן", פותח בנאי. לא בטוח שיש כאן שידוך משמיים בין המילים של ר' שבזי ("איילת חן") למתכון הפופ של בנאי.

גם אני מוזמן ע"י בנאי להשתכר ממילות הפיוט הקדושות. אבל מבחינתי האישית, זה לפעמים מיץ ענבים נטול אלכוהול. מטמורופוזה? אני נוטה להאמין שמשהו אמיתי קרה לו. עדיין זה לא אומר שזה הדביק אותי.

"לפלח הרמון/ כגובה הארמון/ ומור עם קנמון/ צביה עיניה" (משה הסופר מרומא) זה מגיע בשילוב של רוק גיטרות סטייל פינק פלויידי, פראזה ג'אז פאנקית ומנגינה נוגה יפה. עשיתי מאמץ להתחבר לטקסט. לא הלך, למרות שמאיר שר את זה בכוונה גדולה, במיוחד ה"הללויה" בסוף השיר.

העיבוד של "שמע קולי" הזכיר לי את להקת "תמוז" ז"ל, יופי של פופ רוק, מעבר נהדר. ושוב התחושה היא: בנאי מתכוון למה שהוא שר, אבל הטקסט על האל על הכל יכול שמקבל התפילות – לא מגיע אלי. מגיעה בעיקר המוסיקה שבהפקתה היה גיל סמטנה. אני אומר סמטנה, כי הוא קיים כאן, ולא בקטן.

אקוסטית פותחת – את "אל נורא עלילה", בקשה למחילה בשעת הנעילה, בקשת ברכה וגאולה. בנאי נתמך בקצב טוב, ואם אנשי אמונה אתם – בטח תתחברו לנשמה של בנאי, בטח לשיר הבא "לך אלי" (אברהם אבן עזרא) – שנשמע הכי אישי בדיסק, שיר אמונה שיוצא מאמת. פשטות הלחן והמילים, זה סוד קסמו. גם הקצב שמוביל את השיר. ב"שלום לך דודי" של אבן גבירול לפי לחן של מוחמד וואהבי בין צעד תימני למקתב יווני נוצר חיבור פשוט וקולח. כנ"ל התפילתיות של "בזכרי על משכבי" שמתחברת לתזמור מיתרים מזרחי.

נשמה ואמת –  זה סוד קסמו של בנאי. בנאי שונה במהות החשיבה, אבל לא במהות המוסיקלית שלו.  במנגינות, בטון, בסלסול. באיזשהו מקום הייתה לי תחושה שאני מאזין לשיר הלל אחד לאל, בשפה ארכאית שאינה מבטלת את המוסיקה היפה שמגיעה מהדיסק הזה.  

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. בהתחלה חשבתי שזה עוד אלבום שזוכה לחיבוק התקשורת על לא דבר….מודה – טעיתי.
    לא יצירת מופת אבל אלבום טוב של מאיר בנאי. אני מאד מאד אוהב את הקול החם שלו. אפילו כשהוא מדבר זה נשמע טוב.

    לצערי ההופעות שלו הם הדבר החלש יותר. דחוף במאי/מנהל קצת יותר רציני ומאיר בנאי יכול למלא את זאפה כל שבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות