אין ספק שעורכי האוסף זממו תמהיל הכי מחניף. למשל: מריו פרנגוליס בדואט עם המודי בלוז ל"לילות משי לבן", שרה ברייטמן שרה "בהיר יותר מחיוורון", מקהלת "גרגוריאן מסטרס אופ שאנט" מנסה לוקחת את "יריד סקרבורו" של סיימון וגרפונקל לתחום המזמורים הרליגיוזים.
ומצד שני בלי שום קשר "או סולו מיו" עם חוזה אוגוסטו ו"לאב סטורי" עם פלסידו דומינגו. ואיך אפשר בלי "קארוסו" והפעם בדואט פרנגוליס-דאלארס שעושים גם "קונטה פרטירו". לארה פאביו ששרה אדג’יו מזכירה את ריטה, ואילו נערות "סקלה" מעדנות את "כל נשימה שאתה לוקח" של פוליס. מלודי רגשני ודביק? בטח, בטח. מי שערך תכנן לפגוע באזור בטן הרכה של הרגש. הוא הצליח.
תגובה אחת
איך אפשר להשוות את לארה פביאן האלוהית לריטה?
נו באמת….