גלית עסיס שרה סיפור על אחת עדה שבכיתה הייתה המשיח של כל מי שלא יכל לדבר (גלית, אומרים יכול בעברית תקנית. שגיאה בלתי נסלחת) אחת שרצתה להגיע למקומות אחרים, גבוהים יותר, לאלהים שלה. מנגינה פשוטה, מיד טמפו, צליל אקוסטי. שיר בסגנון פולק סונג, שגלית עסיס שרה בהזדהות בלי להתמרח.
ארקדי דוכין עיטר בסיום השיר בצלילים שנשמעים מסוג האיזי ליסנינג של המוסיקה הצרפתית נוסח פרנסיס ליי מהשבעים. הטונים של גלית מיוחדים, יש בהם עוצמה בלי לצעוק. הבעיה היא אולי במנגינה שחסרה את ה"משהו" שיהפוך אותה בת אלמוות.
