הופעה

שלישיית אדי היגינס

במשכן לאומנויות הבמה
5/5

אדי היגינס – פסנתר, פול קלר – בס, אד מץ' ג'וניור – תופים

 

אדי היגינס לא המציא שומדבר. הוא אינו חדשן כטלוניוס מונק, הוא פסנתרן נפלא של אימפרוביזציה ומלודיה. היגינס מנגן בעיקר סטנדרטים. מקול פורטר, גרשווין., מתבל בבלוז משלו כהצדעה לקהל היפני שמעריץ אותו – "קיוטו בלוז" היפהפה ועד מחרוזות של דיוק אלינגטון וגם בוסה ברזילאית.  למעשה מדובר ב"אנציקלופדיה" של פסנתרנות ג'אז במיטבה. בעל על מגע קסם בפסנתר, יכולת לרגש במלודיות עשירות ושליטה ברפרטואר אינסופי של לחנים מקוריים וכאלה הנחשבים לסטנדרטים הגדולים של הג'אז על שלל סגנונותיו

ה"דאון ביט" הגדיר את נגינתו כ"מאוד סווינגית ורילקסית".. יש בו משהו מביל אוואנס, מאוסקר פיטרסון, גם מנט קינג קול. הוא מנגן בשליטה מדהימה, יודע להשתובב עם הבלוז. בקריצת עין ובהומור. המופע המלו-מיינסטרים ג'אז קלח בנעימות, לייט ג'אז אבל מהוקצע להפליא. הוא הציג הרכב הטריו הקבוע שלו – אד מץ' ג'וניור בתופים, פול קלר בבס. המתופף יצא מהמסגרת השמרנית של הערב – בסולואים תוך כדי העפת המקלות באוויר.

אדוארד היידן היגינס, יליד קמבריג' מאסאצ'יוסטס,  ניגן בשנות ה-50 במועדוני הג`אז השוקקים של שיקגו, שם הנהיג במשך שנים הרכב טריו ששיתף פעולה  עם מיטב סולני הג`אז שהופיעו בעיר. החל משנות השמונים ועד היום היגינס מופיע כמנהיג הרכבי טריו במיטב הפסטיבלים והמועדונים בכל רחבי העולם.

היגינס שהגיע בפעם הראשונה בחייו לארץ ("פסטיבל הג'אז בים האדום? – מעולם לא שמעתי על זה") מסביר שגם בגילו (76), ואחרי 57 שנים כנגן מקצועי,  אפשר להמשיך להשתפר בנגינה. "זו אינה שאלה של אימונים. להשתפר בג'אז זה להמשיך לנגן עם נגני ג'אז שונים בסיטואציות שונות. זה לימוד מתמשך שלעולם אינו נגמר"..

היגינס מנגן פסנתר מגיל 4. "אבל רק בגיל 14 שמעתי לראשונה תקליט ג'אז אצל סטודנטים שאביו אירח בביתנו בניו-אינגלנד.  "עברתי ליד חדרם ונדהמתי. שאלתי אותם – מה זו המוסיקה הזו שהם מנגנים. הם לא האמינו שאין לי מושג מה זה ג'אז. הם הירשו לי להיכנס ולהאזין. בתקליט ניגנו דיזי וצ'ארלי פרקר. אני זוכר שהרגשתי שזה הדבר הגדול ביותר ששמעתי בחיי, וממש באותו יום הפעלתי לחץ על הורי לקנות לי פטיפון, התחלתי לרכוש תקליטי בי בופ, אבל הגעתי למסקנה שהמוסיקה הזו מסובכת מדי, וכי לא יתכן שהג'אז התחיל ככה ושחייבים להיות לו מקורות פשוטים יותר. וכך חזרתי אחורה וגיליתי את הסווינג והג'אז המסורתי של שנות העשרים

הפסנתרן שהכי השפיע עליו? "אוסקר פיטרסון. הפסנתרן שמת לא מכבר, היה ההשפעה הגדולה שלי, אם מדברים על סגנון נגינה. אבל היו גם אחרים – טדי וילסון, ארט טאטום.

 

Eddie Higgins Trio Live In Tel Aviv

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות