שיר אהבה בהיפ הופית מתחיל מהצד שלה, כאשר בתפקיד המאוכזבת  הזמרת שרון יפעת שפותחת באנגלית מלוחששת (You Made Me Cry) בסטייל-סאונד חו"ל, בשירה מלודית יפה שאומרת: "וכלום כבר לא יעזור לשנינו"… בטרם נכנסים לקטע הראפ.

והנה, מאסטר איציק נכנס ויורה מיד את מה שיש לו להגיד. על אכזבה ובדידות, על איך שהכל נגמר עם מי שבאמת אהב ושהוא צריך אותה "כמו סם", והיא חוזרת ונכנסת בפזמון – "שום דבר בינינו לא נשאר"…

יש לי בעיה באיך שהגבר הראפר מביע אהבה – בטון כוחני, במתח עצבני, בעוצמות שהן אנטיתזה מוחלטת לרוך הנשי (פרט לשורה האחרונה – "כנראה שגם לנצח יש סוף"). האם צריכים לקבל את העובדה שבראפ זה הולך ככה? ואני כבר לא מדבר על הטקסט הנדוש.

אבל בשורה התחתונה: שילוב יפה של מלודיה וקצב, הפקה מלוטשת של יוגב סמינה (יו ג'י), מה שהופך את השיר הזה לרמה בפני עצמה, איכותי במונחים של היפ-הופ מלודי, שילוב של שירה וראפ, כלומר – שיר שלא ייגנז מחר, ובהחלט מתאים להיכנס לפלייליסט של גלגל"צ.