הקטע הראשון  Je Ne Sais Quoi, הוא שמונה וחצי דקות של אלתור בזרימה מלודית, שמייצרות תוגה יפה. שתי הסוויטות שאנריקו פיירנונזי (פסנתר) את מארק ג'ונסון (בס) מציגים כאן הוקלטו חי בלוזן Laussane ב-1990. פיירנונזי, פסנתרן ג'אז איטלקי יוצא מהכלל, בעל מגע קלאסי מובהק. דווקא האורריינטציה הקלאסית של פיירנונזי מעוררת עניין במה שהוא מציין על גבי העטיפה בקשר לשנה שבו הווקלטו הוויטות.  מבחינתו זו היתה שנת מפנה, שבה הרגיש צורך לשדרג את נושא האימפרוביזציה אצלו. מבחיינה זו הוא מצא שפה משותפת עם הבסיסט מארק ג'ונסון. השנים שיתפו פעולה מאז 1984 גם באלבום שיצרו עם המתופף ג'ואי ברון שנקרא New Lands.  והנה ההזדמנות שניתנה להם להקליט דואט פסנתר-בס עבור Radio Suisse Romande.

יגיד פיירנונזי מה שיגיד: האלתור שלו בפסנתר אינו עוד אלתור. הפסנתרן מספר סיפור בצלילים קריסטליים רומנטיים. האינטרקציה עם ג'ונסון מעניקה למוסיקה את הטאץ' הג'אזי, את הסווינג, אבל  אבל כשפיירנונזי מנגן זה הרבה יותר מאלתור. זוהי שירה. הסוויטות הן מעין מסע אימפרוביזציה מלודי להפליא, צבועות בצבעי חורף מלנכוליים ורומנטיים, מעוררות  געגועים. משרות עצב שעוטף ומחבק.