טוב לשמוע שוב את קלפטר, באמת מהיוצרים היותר ייחודיים הישראליים למן השבעים. תזהו מיד את המלודיה. היא "קלפטרית", מאוד פשוטה אך אינה ברורה מאליה. כדי לכתוב מנגינה כזו – צריכים כישרון מולד. השיר יוצא מנקודת פשטות ראשונית אולי נאיבית. קלפטר מתבונן מהחלון וחושב על "מהות החיים". הים ממשיך להיות כחול, שחפים וסירת מפרש משמשים רקע לחשוב "כמה זמן העולם קיים". בקולנוע – הכל פשוט, בחיים-המציאות זה אחרת. והחדשות מניעות גלגלים.
נו, באמת, בשביל תובנות כאלו התכנסו לשמוע את השיר? אז – זהו שאצל קלפטר לא כל כך התובנות חשובות כי אם הבלוזיות הפשוטה בפריטה, התזמור הפיוז'ני. יש כייף בלשמוע את קלפטר גם בטקסטים פשוטים כאלה, כי הטון שלו משדר משהו עצוב יפה. ומה זה חשוב שהוא תוהה כמה זמן העולם קיים. לא בטוח שקלפטר ממש מעוניין בתשובה.
2 תגובות
הפשטות היא קסם.
קלפטר הוא אולדסקול ולכן הוא בא עם ארומה מתוקה של פעם.
של תקופה ראשונית ומייסדת בסצינת הרוק והיצירה הישראלית.
כיף שבעולם תפל וחסר טעם נשארו עדיין אלו שיודעים מה הם עושים!
קלפטר אחד מאבות המזון שלנו.
טוב לראות שיוצאים דברים חדשים..
תמשיך ותמשיך.