אמיר פרי מתגעגע לכיף. ג'וני שועלי עזר לו לשיר את זה. החיים אומר השיר זה לא מה שחשבנו. שעמום שגובר מיום ליום, פחד שמשתולל כמו פצצת אטום, הבנאדם מרוקן, אפילו סקס וסמים – אין. וחסר פה מלך. גם הטיסה לחלל לא תפתור בעיות.
הוי, באמת. חברל'ה: עזבו אתכם מהטקסטים הסתמים האלה. החיים באמת לא גן של ורדים. אז מה: לא ידענו? דווקא המנגינה ושילוב הקולות הצמיחו הברקה מלודית והרמוניה נאה. גם העיבוד לקלידים אלקטרוניים יצר קו פסיכודלי – כמו שאהבנו לשמוע בשבעים. בסך הכל פרי את שועלי בזבזו מוסיקה טובה על טקסט מיותר.
