חיים ומוות ביד הלשון, ונוסיף גם – אהבה. ליוחנן קרסל יש בעיה: הוא מחפש מילים לתאר אותה, מילים שיתחרזו עם שערה, שיגלשו עד צווארה. מה לעשות שאיכשהו כל צירוף יוצא לו באנאלי. וסיום יפה: "לא קלה היא מלאכתו של צורף מילים/ תלי תילים שבבים נופלים אל רצפה קרה/ צורף מילים לתכשיטים זולים", קרסל הוא מחלוצי סצינת האינד של באר-שבע, לפי הדפים המצורפים לדיסק.
אם יש דבר כזה (סצינת אינדי באר שבעית) אז יצא ממנה צורף מילים שגם יודע לחבר צלילים למנגינה פשוטה, מהלכי פולק קאונטרי שקטים, אקורדים בסיסיים, לא התפתחות מסעירה, אבל הקווים הפשוטים, המלודיה הלא מתקתקה מייחדים את קרסל, שמוסיף לקראת הסיום כמה צלילים משדרגים של חשמלית. מוזמן בזאת לסצינת האינדי התל-אביבית.
3 תגובות
"סצינת האינדי הבאר שבעית" – איזו בדיחה גרועה.
ואם יש דבר כזה, אז באמת התדרדרנו לתהום.
עאלק סצינה.
לאותה אחת שהיא חלק מעדת כת מעריצי דויד פרץ
לפחות תכתבי בלי שגיאות כתיב
ויתרת ולא ויתרתה
ביקורת נחמדה אבל הזמנתך הפטרונית לעבור לסצנת האינדי של תל אביב היא התנשאות לשמה והיה עדיף לו ויתרתה עליה