שחר נהרי – שירה, רועי לביא – שירה, גיטרה אקוסטית, דור אלגזי – גיטרה חשמלית, גל דקל – בס, ליאור לוי – תופים.

התבלינים הלכו על דרמת רוק מתגברת ומתעצמת. הפתיחה שקטה מאוד, פסנתר ואקוסטית – "נדהם אל מול עינייך אוחז את חום יופייך… אולי תבואי… בואי עכשיו" מתחנן הזמר. ואז מגיע מעבר לשירה-מונולוג מהירים סטייל ראפ – על הבנאדם הנלחם בבלגנים של עצמו שהרסו לו הרבה דברים טובים, אלא שהפעם… הפעם יש מן הסתם קרן אור בסוף המנהרה.

 שחר נהרי לוחץ על הדוושה ומפעיל "רגש" כדי לזעוק את כאביו (ה"אולי תבואי עכשיו"…) וגם הגיטרות נכנסות להילוך רביעי או חמישי כדי להיות איתו במאבקו הצודק לאהבה כנה, אחרי כל הבלגנים. השיר מתפתח כמלודרמה, הפקה ראויה, אבל התחושה היא של עוד בלדת רוק מלנכולית, שאולי תרטיט פה ושם אוהבים מיוסרים, אבל בסך הכל די שגרתית.