בית היוצר של תמיר קליסקי, סניף של אתניקס, מפיק לזמרות צעירות שירי שמחות עממיים שנועדו לעשות את הבוכטות בסלולאר. קליסקי מיומן. מכיר את הז'אנר – דאנס אוריינטלי. יש מקצבים מוכרים שהוא סוחב איתו מאתניקס.

שיר בובליל היא זמרת לא רעה, בעלת מצלול קולי יפה, חוש קצבי טוב. מעין בוסקילה משודרגת. ניתוח הטקסט לא מהותי: אם אפשר היא מבקשת אותו "תרגיע כמו גל ים שנשבר" – דןןקא דימוי נחמד ולא הכי שגרתי וגם בקשה "שיקלף אותה" ו"שנינו ביחד נאיר באפלה" – הוי לא. למה לקלקל? והבאנליה של הסיום – גם אם קשה לפעמים להבדיל בין רע וטוב "אני יודעת בפנים/ שנולדנו תמיד לאהוב" (למה "בפנים" איך אפשר לדעת "מבחוץ"?)

 אז אם התחלנו טקסט בכיתה נאמר ח' הנה ירדנו שתי כיתות לו'. אבל השיר הוא להיט טוב. וזה, נדמה לי מה שחשוב לבובליל ולקליסקי. לעשות להיט. למה לא שולחים שירים כאלה לאירוויזיון? לא צריך ועדות. זה מוכן למשלוח. אני נותן דוז פואה.