קוטון כבר לא שר. הוא מסתפק בנגינה. כששומעים את הקול המחוספס מבינים למה. אבל מבחינתי – עצם נוכחותו על הבמה כבר העבירה צמרור. את הדינמיקה של ההופעה הוא השאיר ל- Super Harp ורק קוטון יודע להתאים לעצמו נגנים כאלה. כמה טוב ואשרי לנו שיש עוד הזדמנויות לפגוש אגדות בלוז. עוד 5-10 שנים הן ישארו אגדות אפילו לא יושבות. על ההופעה של ג'יימס קוטון
