מתיישב בחור בן 27 על הבמה, מכוון גיטרה 7 מיתרים, ומרגע שהאצבעות מתחילות לפרוט, קורה משהו טוטאלי שהוא כמעט מעבר למה שאנחנו מגדירים יכולת אנושית. אני לא מדבר על וירטואוזיות בפריטה, אני מדבר על נגינה תחושתית, מלאת הבעה תרתי משמע (ההבעות אצלו מהפנים ועד תנועות רגליים), עם המון צבעים, ניואנסים, המצאות-הברקות, ובעיקר יכולות לשדר תחושות של עצב והומור. נפגשנו איתו לשיחה באמצעות מעריצו, הגיטריסט אורי הרפז מהפרברים. יאמאנדו קוסטה – ההופעה