סדרת ג'אז חם

פאביו מורג'רה

זאפה הרצליה
4/5

פאביו מורג'רה חצוצרה, גיל זוהר – פסנתר, חגי אמיר – סקסופון, גלעד אברו – בס, שי זלמן – תופים.

מיד כשהוא עולה לחצצר מבחינים בזרוע תותבת. פביו מורג'רה, נגן החצוצרה האיטלקי (יליד נאפולי 1963, כיום חי ומנגן בניו-יורק) איבד בילדותו את ידו השמאלית בתאונה. המגבלה עוד הגבירה את המוטיבציה לנגן. הוא עבר מפריטה על גיטרה לחצוצרה. ב – 1991 נמנה מורג'רה עם גרעין המוסיקאים שייסדו את הרכב האסיד-פאנק ה"גרוב קולקטיב" (Groove Collective) הרכב שהיה מועמד לפרס הגראמי בקטגוריית אלבום הג'אז העכשווי ב-2006. במהלך השנים ניגן מורג'רה עם מינגוס ביג-בנד, תזמורת הוילג' ואנגארד, ג'ייסון לינדר ביג-בנד, רוי הארגרוב ביג-בנד וכן הקליט עם די.ג'ייז מובילים, ביניהם ג'אזי נייס, לואי וגה, סמש, אריק קופר, מארק פארינה.
והנה, מורג'רה מצטרף להרכב ישראלי טהור, ארבעה נגנים שממתינים להזדמנות לחבור אל נגן ומוסיקאי ברמה שלו. אם פעם ירשמו את תולדות הג'אז הישראלי, תיכנס הסדרה ג'אז חם לדפיה כמי שנתנה הזדמנות לנגני ג'אז מקומיים לנגן בארץ עם כוכבי ג'אז ברמות על. הם יודו כמובן למשרד ההפקות "שמיים" שאפשר להם לנגן איתם, ולו מטעמי חיסכון לייבא את הכוכבים על הרכביהם. המזל הגדול הוא שרק בג'אז, נגנים שלא הכירו זה את זה ובטח לא ניגנו יחד – יכולים להתחבר בן-לילה. והנה מורג'רה שהקדיש חלק מן הערב למחווה למיילס דיוויס – אפשר לחבורה לא רק לנגן אלא ללכת רחוק באלתורים.
הערב נפתח ב – Freddie Freeloader, קטע בולט ב – Kind Of Blue, אולי האלבום הבולט הכי מפורסם של מיילס דיוויס. ההמשך – If I Were a Bell, סטנדרט ג'אז מהמיוסיקאל "ברנשים וחתיכות" שבוצע בזמנו ע"י חמישיית מיילס דיוויס עם ג'ון קולטריין בטנור סקסופון. כאן, לצד מורג'רה ניגן סקספופניסט מאוד מוכשר, חגי אמיר, שניסה להבליט את מלוא יכולותיו באלתור. מההרכב הזה אהבתי מיוחד את גיל זוהר בפסנתר – סגנון, בשלות, ייחודיות.
מורג'רה הוא חצוצרן פוסט בופ מצוין, גמיש סגנונית. בפירוש אינו מנסה להיות "קיינד אופ מיילס דיוויס". אחד הקטעים המקוריים של הערב, בלדה שנקראת Need For Peace מתוך אלבומו האחרון, הוא דוגמא לעצמיות ולמקוריותו של הנגן הזה, ולא שהוא המציא את הגלגל, אלא דווקא כממשיך מסורת של נגני חצוצרה גדולים. כנ"ל – Apulia, קטע מאוד "במצברוח אפרורי" שהבליט טונים מאוד אקספרסיביים בנגינתו. . ובהמשך הגיעו קטע סקאטינג (מורג'רה מאלתר בקולו ללא מילים – באנלוגיה על חצוצרה) עוד כמה סטנדרט'ס. כמו Someday My Prince Will Come, ובסיום – Seven Steps to Heaven, שני קטעים שהם שמותיהם של שני אלבומים של מיילס דיוויס. והקינוח בהדרן: So What, אחד הסטנדרטים היותר מנוגנים בהסטוריה של הג'אז, שהוא הקטע הראשון ב – Kind Of Blue של מיילס דיוויס.
והנה בג'אז כמו בג'אז, די בנגן כמו מורג'רה כדי להבין כי גם קטעים שחוקים כביכול הם סוג של מוסיקה קלאסית.

Fabio Morgera – Video

Fabio Morgera Live in Israel

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות