מאור ביטון: אקוסטית ושירה, מני רחמני: גיטרה חשמלית. רשף: בס. עידן אביטל: תופים.
גשם וסופה הם תפאורה כמעט מתבקשת לסיפור אהבה. והפעם אהבה שהולכת עם צלילים ויין וגם רצון לעוף עם האהובה. מאור ביטון גם ניסה משהו יענו מתוחכם. אם השיר נפתח ב"לפני שהגשם יתחיל, לפני שתבוא הסופה" הרי בהמשך, המילים האלו הופכות מטפורות שקופות ושחוקות: "הגשם שטף את הכל את ברחת כמו סופה/ עכשיו נוצר רק לצלול ולהטביע תקופה", בהמשך מגיעים גם כדור שטס באוויר ששואל מי ירה ופרח נובל שצריך רק טיפה, והנה מניסיון לומר דברים פשוטים נהייתה סמטוחה של מילים, כאשר סופו של דבר מגיע משפט הכי לא מסובך: "רציתי תמיד רק לתת לך הכל"… המוסיקה בשיר משפרת במעט את מצבה של השוגר שוסטר הזו. פופ מגובה בחשמליות שמנסה להיות פאתוס דרמטי בקולו הנרגש של הסולן, אבל דרמת אמת לא צומחת מזה. הדפים שהגיעו עם הסינגל מציינים כי מדובר ב"רוק אנרגתי סוחף ובועט עטוף רגשות עזים". בועט? אולי בועט בעצמו.
3 תגובות
גלית , תודה.
מושיקו גם איתך אני מסכים , יצא לנו בהחלט סינגל בנאלי ובוסרי , עם יח"צ בנאליים.
אתם מוזמנים להכנס ולהתעדכן בקריירה המוסיקלית שלי.
זה יהיה לי לכבוד
http://www.myspace.com/maorbitton
לדעתי אחלה לחן , הקול של הזמר מזכיר בפוטנציה את יורם חזן של כנסיית השכל , אכן המילים לא נשמעות הכי בשלות אבל בסך הכל יצא כאן משהו לטעמי הרבה יותר מעניין מלהקות כמו סינרגיה.אכן רוק בועט הוא מושג לא מובן. בהצלחה שוגר שוסטר-אחלה שם!
אני מודה- עשר שניות שמעתי ועצרתי. אתה יודע למה, מאור ביטון? כי אינני מוכן לשמוע ביצוע חובבני. אנחנו לא בכישרונות צעירים של תיכון יהופיץ. מה"דפים" שיוסי חרסונסקי קיבל אשפר ללמוד שני דברים-
האחד- יחצנות היא חרב להשכיר שהופכת בדרך כלל לחרב פיפיות. רובה שקרים וגיבובי הבלים.
השני- השימוש במונח "בועט" כל כך חבוט, עד כי המילה המטופשת הזאת, בהקשרים של רוק "בלתי מתפשר", עוד חנטריש יחצני, הפכה לסופרלטיב של ילדים בגן.