שיר חשוף

רמי קלינשטיין

הד-ארצי
4/5

שיר חשוף הרמוני, מרוכך, נוגה ואקוסטי. לא רוקנרולי בעליל. גם בלוזי. שיר חשוף הוא טראומת פרידה. מסלול נוגה, שיש בו לא מעט חיבור בין געגוע לצער. רמי קלינשטיין 2009.
עזרו לו לחשוף: דנית צור אלמוג שרטטה תחושות בעקבות נטישת העזר של רסיסי מבט, געגוע להרגל, והנה כשזה מתקרב, זה שוב חומק. קלינשטיין שר הפתיחה בסאונד פולק-פופ רך של פעם, סוונטיז, סטייל סיימון וגארפונקל. קרוסבי סטילס, נאש. הרמוניית רחשי לב רכה וטהורה.
יאיר לפיד חיפש עבורו תובנה לצער הנתק בהגיון מנחם – "לשנוא זה לא ההיפך מלאהוב" או בסיוגו – "אני יכול להיפרד ממך, אבל לא מכל השנים".
עדית פאנק העמיקה עבורו את המועקה אל עבר השקט שאחרי ("זה לא מכאב") ורמי שר: "הלב בכה במקום לרקוד".
רחלי שביט סייעה לו לשיר בלוז  – "מכל הרגעים שאת הכי אהבת/ מספיק לי להיות אחד קצר אבל חשוב", וניר גבע בכה איתו בצליל הגיטרה.
קלינשטיין שר אהבה. כלומר את חסרונה. "האם אהבתי מנסה להיזכר/ אולי שכחתי/ מה מכל זה חשוב יותר".
אינו מסתיר עוגמת נפשו. חשוף לעיתים עד כדי תחושה עמוקה שמגיעה מנבכי העצבות, כשהוא מתבונן על סביבתו העירונית המנוכרת בתחושה "של מסכנות" ("דברים ששכחתי", מילים: נועה גולדנסקי)
השירים מכתיבים את מצב הרוח בדיסק, גם שקלינשטיין שר על "אלוהי הדברים הקטנים" (רחל שפירא) באוריינטציה מלו-מינורית-תחושתית. מילים ומנגינה שמשלימים זה את זה. שיר שמפיח רוח חיים אנושית חמה בדברים הקטנים. מצברוח שמגיע גם בביצוע אקוסטי למהדרין "השמיים יעזרו לכל" בטקסט לא ציני של יאיר לפיד.וגם כאן – אנחנו מקבלים קלינשטיין ג'יימס טיילורי.
"אלה החיים שלי" מסכם את הדיסק. נאראטיב שאומר כנראה במדויק מה יש לרמי קלינשטיין לספר על עצמו באלה הימים. מה שהוא לא שלט בו. מה שטעה בו. אבל "רגע הסתובבתי ונשארתי לבד"
האלבום הכי לא רוקיסטי של קלינשטיין, נטול ריתם נ' בלוז, אפוף אווירה חורפית, רווי רגש ורגשנות. שזה לא הוא? זה הוא. אבל לבטח דיסק של אפיזודת חיים חד-פעמית. בשלב מסוים, ואני מדבר על האזנה ראשונה, הריכוך הזה מרגיש דשדוש מסוים, גם מוסיקלית. אבל זה הוא היום.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות