אשא עיני, עוזי חיטמן שר שירי מסורת

עוזי חיטמן

הד-ארצי
4/5

חמש שנים אחרי מותו, מוציאים לעוזי חיטמן ז"ל אלבום מפואר ומהודר שכולו מוסיקה שירי יהדות ומסורת. משפחתו – איה (אשתו) ועידו (בנו) יחד עם המעבד והמפיק המוסיקלי המצוין יאיר סתוי השלימו את מה שעוזי החל לפני מותו – לחנים ועיבודים חדשים ליצירות מהמקורות.
היו לי שיחות עם עוזי חיטמן ז"ל על מוסיקה יהודית. הכרתי אותו על המטוס שלקח אותנו ואת הדצים לאירוויזיון ברומא ב-1991, בו ביצעו את שירו "כאן". אני הגעתי לחזנות דרך דודי החזן לייבלה גלאנץ, ואילו עוזי – ממש מהבית. אביו אברהם חיטמן היה חזן בבית כנסת. הוריו של חיטמן, ניצולי שואה, קיימו אורח חיים מסורתי, אך אפשרו לעוזי חשיפה מוזיקלית רחבה מאוד. עוזי נפתח לכל סוגי המוסיקה – ים-תיכונית, פופ, הלחין הרבה לילדים. לא לשכוח שהוא היה מהדור שגדל על הרבה מאוד השפעות כמו כל הילדים שנולדו בתחילת שנות החמישים – מן תערובת מבולבלת של החיפושיות, האבנים המתגלגלות, אנריקו מסיאס, קוני פרנסיס, אלן שפירו, חוזליטו, התרנגולים ושלישיית גשר הירקון. אבל למוסיקה המחוברת למסורת הייתה לעוזי יותר מפינה חמה בלב. חיטמן ידע לנווט את עצמו כמוסיקאי בין הרוחות החדשות המנשבות בחוזקה לנכסי התרבות המוסיקלית היהודית. גולת הכותרת בסינתזה הזו היה ונשאר "אדון עולם".
אני זוכר את הריגושים והצמרורים, כשביצע לראשונה את השיר יחד עם עודד בן חור בפסטיבל הזמר החסידי 1976, שיר שהפך חלק מעולם התפילות המקומי והעולמי. (וידאו למטה) הדיסק הזה עושה חסד עם הפינה החמה הזו. כמה טוב שנפלאות הטכנולוגיה עזרו ליאיר סתוי להשלים את הפרויקט בעיבודים ובתוספים.

חיטמן היה מוסיקאי עכשווי שחבר למסורת. נדמה לי שאם היה שומע את התוצאה הסופית של העיבודים וההפקה המוסיקלית הזו – היה חותם בשתי ידיו.
האלבום (13 שירים חדשים, חלקם בביצועים לא מעובדים, שכן עוזי לא הספיק להשלימם) נפתח בעיבוד חדש ל"אדון עולם" (דוגמית סאונד למטה), ובהמשך לחנים חדשים ל"על חטא שחטאנו" מתוך תפילת יום הכיפורים לפי לחן עממי-מסורתי, "כאיל תערוג" (תהילים מ"ב, לחן: עוזי חיטמן) "מה גדלו" (תהילים צ"ב) למוסיקה של אביו, החזן אברהם חיטמן, שקולו נשמע כמו עולה מן האוב ב"מזמור לדוד" (תהילים כ"ג, לחן חסידי, דוגמית סאונד למטה) – מהשירים היותר בולטים בדיסק – בביצוע, בעיבוד המדויק.
היצירה המשמעותית של חיטמן בדיסק מורכבת מארבעה קטעים הנפתחים ב"שאו שערים" (תהילים כ"ד) ממשיכה ב"ברכת הכהנים" (במדבר ו', דוגמית סאונד למטה), "והיו למשיסה" (ר' שלמה הלוי אלקבץ-ר' שלמה קרליבך) וחוזרת באפילוג ל"שעו שערים". מיוחד הלחן והעיבוד ל"ברכת הכהנים", היצירה הבולטת ביותר בדיסק החדש, אולי החשובה ביותר שלו אחרי "אדון עולם". אווירת קדושה מצד אחד, ניואנסים "חסידיים" מפתיעים מצד אחר, מעברים קצביים, חיטמן שר באינטונציות מגוונות, בסלסול תפילתי.
הדיסק יוצא בתקופה של "חזרה בתשובה" במוסיקה המקומית, מוסיקאים וזמרים שמתחברים למסורת, לפיוטים, לתפילה. חיטמן מעולם לא היה מוסיקאי של טרנדים. חיבור למקורות היה קיים בו כחלק בלתי נפרד מפלורליזם מוסיקלי, אבל עכשיו כשהוא כבר לא איתנו – אני מצליח להתכתב ביתר פתיחות ואהבה עם הצד הזה (המסורתי-יהודי) שבו, והדיסק  בהחלט עוזר לי להגיע אליו.

אדון עולם פסטיבל הזמר החסידי 1976

Uzi Chitman – I Shall Release My Eyes, Jewish Traditional Songs

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. לא להאמין שחמש שנים אחרי פטירתו של מוזקאי גדול אפשר להוציא דיסק עם מוזיקה כל כך עכשווית..כל הכבוד ליוזמים!!!

  2. קיבלתי את הדיסק במתנה. נהנת ממנו בכמויות.
    תמיד נהנתי ואהבתי לשמוע את עוזי. הרוגע והעדינות והכבוד שהוא נותן . אני גרה ביישוב שמארח כל שנה את ילדי קיינת איל"ן. ותמיד עוזי היה מוכן לבוא להופיע לפניהם. יזכר לטובה תמיד
    .
    יישר כוח על הדיסק המדהים.
    "חבל על דאבדין שאינם משטבחין"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות