מעל המים

הפיל הכחול

התו השמיני
3/5

לירון אטיה – שירה, מפוחית , מיקסים. דניאל ברקת – שירה. רז טובול – תופים, כלי הקשה. מורן אטיה: גיטרות, שירה ודיג'. גלעד פ.לוי: בס ושירה. איתי סהר: גיטרות והפקה מוסיקלית.

צליל הדידג'רידו ההזוי מספק מנת מתח יפה בפתיחה. הוא מבטיח כביכול התיישרות על קו אתני אקזוטי. אבל מהר מאוד יתברר ש"הפיל הכחול" מתקשטת בנוצות לא לה.
15 שירים זה כמו להגיד: התפוצצנו מרוב חומר מצוין ככה שלא הרשינו להשאיר שום דבר בחוץ. אז אחרי ששמעתי,   הייתי מרשה לחברי הפיל לצנזר כדי להגיע לאלבום לכיד-איכותי יותר. לא חייבים לממש כל יומרה.

דניאל ברקת פותח את הדיסק במילים: "יושב כותב ולא כל כך צלול/ העט נופל לי ואני חושב/ אולי זה שוב סימן שאין בי צורך".
לא הייתי הולך עד קיצוניות שכזו, אבל אחרי שקראתי/שמעתי את "אנרגיה קוסמית" (שנפתח במילים אלו) הייתי אומר: זה סימן שעליך להניח את הטקסט בצד, לחזור צלול יותר כדי לשפצו או כדי להגיע להחלטה שהוא אינו מספיק ראוי. ואז גם לא תזדקק לבית הזה, לעט הנופל וכל ההתנצלות. ואגב, השיר מתפתח כזרם מחשבות שמספר על מישהי שרוצה להישאר ילדה, שנסעה אל מחוץ לעיר. שהקשר בינה ובין אנרגיה קוסמית מקרי בהחלט, אלא אם כן פספסתי משהו. לא חייבים להטיל על שיר "אנרגיה קוסמית" כשהוא אינו מכיל אותה.

מתחים בין אקוסטי לחשמלי, בין מערבי לאתני. שירים של "האני הגברי" המדוכדך המגיע בטון מלנכולי, שר דימויים כמו "בחוץ זורחת שמש/ אבל אצלי בפנים גשום", "אני אדם ישר שמחזיק מצפן שבור", שנשמעים  מאולצים משהו, אבל צליל הגיטרות לוקח את זה למקומות הרבה יותר משכנעים מהמילים.
החשמליות מצטרפות למלודרמה המדוכדכת על גולש גלים שיצא ל"גן העדן הכחול שלו", לגלישתו האחרונה שאלהים מנגן לו "שיר עצוב על הים". הקולות רוטטים, ההחשמליות טוענות בדרמה סעורת רגשות. רוק מידטמפו בקול מאונפף משהו.
מורידים הילוך לצליל אקוסטי – "התנועה זורמת" – שיר על חוסר שליטה במתרחש או על ויתור להשפיע על המתרחש כתוצאה משינויים בחיים ("בזמן האחרון אצלי הכל קורה מהר מהר"). הדובר נמצא מעל העננים, רכבים הופכים קטנים, התנועה זורמת בלעדיו והוא מקבל את המצב. מנגינה פשוטה, סופט רוק, שירה בטון לא מוחצן ונוגה של דניאל ברקת, מעבר סולו גיטרה חשמלית שמייצר איזושהי דרמה שעומדת בקונטרסט מסוים לקול היבש-אדיש משהו של הזמר, שבהחלט תואם הקונטקסט של השיר. מהטובים בדיסק.

"יסמין" בלדה יפה בלחנה הנוגה, כמה זה עושה לו טוב כשהיא שוכבת לצידו, הכי טובה בעולם, מתרוקן מכל הכעסים, העצב והשקרים כשהיא איתו. מבטיח להיות שלה תמיד ומציע לברוח מכאן לגן עדן. על הנייר – טקסט קלוש אבל הטון הנמוך אם כי מאנפף משהו – נישא על מנגינה מינורית יפה באווירה קודרת.
ב"פסקול" מנסה משה אטיה להוציא דו"ח שמתיימר להיות "פסקול" חיים. בשיר מעורב מושג כמו "מנהרת הזמן", וגם ג'ימי הדנריקס במשמעות – כמו שהשירים נשארים – ככה גם הנדריקס. זהו. אם אני צריך לחבר דו"ח מהתמליל הזה – אין פה סיפור, לא חיים, בטח לא סיפור חיים, בטח לא פסקול של החיים. שיר בוסרי, שטחי וקלוש "על החיים". אבל כנראה הלהקה מתבססת יותר על הכמעט דקה וחצי של אלתור גיטרות בסוף השיר מאשר על טקסט מקורי.
הנדוש והשטוח משתלטים גם על "אדון יאוש": "בשביל הטוב – צריך קודם לסבול", "אומרים שהדמעות הן השפה של הרגש, אז הרגש שלי כנראה אוהב לדבר הרבה"… מי אומר? מי קבע? אני שואל את החוטא בכתיבה לירון אטיה. טקסט כזה – שום מוסיקה לא תציל. אטיה ממשיך בקלישאות בסלואו רוק "צעקות" – באמת כל כך רחוק מלהיות מושלם כפי שהשיר אומר. גם ההמשך – שיר על מלחין נעול בראש מגדל שניצח את כולם ("סיפורים על עוד מעט") הוא היסחפות נאיבית קלושה. בדימוי הנדוש – "אתה לא מבין שכמו מים גם החיים זורמים". נו באמת.
אם מים – אני כבר מעדיף קטע ללא מילים של לירון אטיה – בסגנון רוק קלטי שנקרא – "מעל המים" או אפילו את הפתיח של "סנטיאגו" שמחזיר לסוג רוק מקומי הזכור מהסטייל הדני סנדרסוני של "כוורת" – עידוד למצוא נתיב האישי "במקומות הנרדפים לגן-עדן" (מורן ולירון אטיה)
חבל. חבל שטקסטים יהרסו לחבורה שנשמעת הרכב רוק טוב ומהוקצע. יד קלה על מעבד התמלילים בעוכריהם. ואל תגידו לי שטקסטים פחות חשובים ברוק. ועצה אחת: פשטות לעיתים חזקה פי אלף מאשר כאילו-פיוטיות. כאילו-פיוטיות שווה בד"כ פלצנות.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

11 תגובות

  1. הייתי מציע לך לבדוק קצת יותר לעומק את תכני הדיסק לפני שאתה מטיח ביקורת כזאת ממורמרת. אל תהיה עצוב..

    בטח ובטח שכנראה שאתה לא מכיר אתה מכלול התופעה שנקראת "הפיל הכחול" .

    חיבור הטקסטים לרקע ממנו באה הלהקה יכול ככל הנראה להוציא גם ממבקר מכובד שכמוך, שכותב באתר שלא הייתי מגיע אליו בחיים לולא נשלח לי לינק ישיר לביקורת על הפיל, איזושהי זווית ראייה ביקורתית אמיתית כלפי שירי הלהקה.

    אם שומעים שופר בתחילת שיר משמע הפעלנו דיסק של מוזיקה חרדית ? את השיר התנועה זורמת לא שר דניאל, תבדוק יותר טוב. הייתי מוסיף עוד הערות על חוסר הדיוק, ללא האזנה מלאה וללא חשק ליצור ביקורת אמיתית שלך אבל כבר ממש מאוחר.

    "ביקורת בגרוש" שווה כנראה קצת יותר לפלצנות

  2. את התנועה זורמת שר לירון , לא דניאל . איך יכול להיות שמבקר מוסיקה לא יבחין בין 2 קולות שונים של זמרים?? מה אתה עושה צחוק??

  3. חרסונסקי היקר,

    לעומת האחרים, אני דוקא נקלעת לאתרך פעם בכמה חודשים. בחיי שעד היום לא הצלחתי להבין מה אתה רוצה… אתה מזכיר לי את המורה לספרות מכיתה ט' שחושבת שהיא יודעת הכי טוב בעולם "למה התכוון המשורר" ולפיכך כל פרשנות אחרת של כל אחד מהילדים בכיתה היא בבחינת שטות גמורה.

    במוסיקה, זה מה שלימדו אותי, צריך להכניס את הדיסק ולהישען אחורה, ואז – או שמשהו זז בבטן או שלא.
    "מעל המים" הוא אחד האלבומים שעירבבו אותי עירבוב משמעותי ביותר בשנים האחרונות…. נסה ותהנה !

    נ.ב.
    לא להבחין בין שני סולנים כל כך שונים זה באמת תעודת עניות למבקר מוסיקה. לתשומת ליבך….

  4. תשמע גם אני אדם סקפטי לגבי איכויות מוסיקליות של שירים בעלי טקסטים שכביכול נדושים וצפויים. אבל אני חייב לומר לך שאתה לא יודע לזהות טקסט נאמן ליוצר ולרגש שלו אתה סתם יורה חיצים ומסה להוכיח כמה הטעם שלך טוב מבחינה מוסיקלית.
    אני בטוח שאתה מת על פינק פלויד ( כי זה תמיד נשמע טוב ברקורד של "מבין " מוסיקה), חושב שטום יורק הוא גאון, אביתר בנאי מוכשר בטירוף ושאריקה באדו ענקית.
    אבל אתה באמת לא מוכיח שום אמיתה או הבנה בביקורת שלך סתם יכולת ירודה בנסיון קלוש לייצר ענין ומתח לקורא במעיין התנשאות לא ממש ברורה.
    הלהקה צעירה נשמעת מלוטשת ודי מבטיחה ובסגנון שהם בחרו לעצמם הם עושים עבודה ממש לא רעה.
    מה גם שמגיע לדור האנמי פה בארץ קצת רוק בועט בטח ובטח כשהטקסטים אותנטיים ולא מלוקקים (ע"ע בקטגוריה הזו לדוגמא בלהקת…מקווה שאתה מבין לבד או שכנראה גם את זה אתה מפספס.)
    אני אומר – תוותר על ביקורת מוסיקלית נראה לי שלא ממש מצליח לך,,,

  5. חבל שאין התייחסות לרצועה האחרונה "לו רק". אני דווקא חשבתי שזה השיר הכי מעניין באלבום מבחינת הטקסט וגם העיבוד משכנע . אשמח לתגובתך בנושא.

  6. דיי דיי יא מתלהבים,אז מישהו לא אוהב את הטקסט של הפיל,מה אתם קופצים…
    מסכים עם יוסי בכל מילה-טקסט לא משהו עטוף במנגינה יפה. (סולן וגיטרסיטים תותחים)

  7. מה קשור מתלהבים? מה אתה קופץ? לכתוב "די די יא מתלהבים" על דעות של אנשים זה נראה לך מכובד?הביקורת כתובה גרוע ומעצבן נקודה. אני באופן אישי חושבת שהרבה מהטקסטים של הפיל ממש טובים וממש מרגשים ועוד יותר כשמכירים את הסיפור המדהים שמאחוריהם. ההתנשאות של המבקר היא לא לעניין ולא ככה כותבים ביקורת.

  8. מה הקטע של המרמור?
    הטקסט שלהם הוא הטקסט שלהם, עד טרחו לעבוד עליו מספר שנים ולא פרסמו שירים שכתבו בשנייה. לדעתי האלבום שלהם מעולה.
    אני לא אחת שממש שומעת מוזיקה בעברית באייפוד כמו שאני שומעת לועזית, ו"הפיל הכחול" ממש גרמו לי להבין כמה הפסדתי..
    כל שיר הוא יצירת מופת בפני עצמה, אני לא מפסיקה לשמוע את האלבום שלהם.
    כל הכבוד להם על ההצלחה הזאת ועל קהל המעריצים ההדוק..
    כולי תקווה ללכת להופעה שלהם כבר..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות