הוא ממשיך להיות הדר’ ג’קיל ומיסטר הייד של הראפ. היכולת שלו לעשות פרודיה מסיטואציות היא שעשתה אותו ליגה בפני עצמה. צוחק, בלי שום טיפה של רחמים על מייקל ג`קסון, ג`סיקה סימפסון, הילארי דאף. מצד אחר הוא יכסח את ג’ורג’ דבליו בוש ב-"Mosh" על מדיניות המלחמה שלו. "חמשו אותו ברובה תנו לו להלחם את מלחמתו, תנו לו להרשים את אבא`לה (נשיא ארה"ב לשעבר) כך" אמינם לא לוקח שבויים. הוא מביע את אהבתו לבתו היילי ("מוקינגבירד") ומצד אחר מחלץ מעצמו קטע מבחיל על אשתו לשעבר כולל הקאה ("פיוק") במסגרת הניסיונות לספר לנו מה קרה איתו בשנתיים האחרונות. האיש ממשיך בשאו הראפ הגדול, מבחינת ההפקה, מנסה אמינם לגוון (תוספת קולות ילדים ב"כמו חיילי צעצוע") , מה שהופך את הפרודוקציה למעין ראפ אלטרנטיבי. דר’ דרה, המורה הרוחני, נמצא כאן כמפיק ומוסיף את הקצב ההרד-קור ראפ שלו. אין לי ספק שכול מי שבא במגע עם היפ הופ וראפ לא יכול לוותר על האמינם החדש. התבגר? – אסור לו. גרייט ראפר.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email