חכה לי Wait For Me

מובי

הליקון
4/5

דברים שמובי שמע מבמאי הקולנוע דיוויד לינץ' הובילו לאלבום הזה: יצירתיות, אמר לינץ' בנאום שנשא בטקס פרסי Bafta הבריטי לאמנות הקולנוע והטלוויזיה – "יצירתיות למטרות האנוכיות שלך – נפלאה" מבחינתו של מובי – דברי לינץ' סייעו לו להתכנס בתוך אולפנו הביתי בניו-יורק ולעשות אלבום שאינו מתחשב בדבר פרט לעצמו. כך לדבריו. שהיצירה תהיה יותר ניסיונית, יותר מאתגרת, אבל העיקר שהיא תהייה יותר קרובה אליו, אל מניעיו. לא רוק, ולא פוסט פאנק ולא שומדבר שקשור בסגנון או במוסיקה להאזנה במכונית. 
הצלילים מלודיים, צלילי אווירה. Division בפתיחה מפזר מצברוח שמיימי עדין. הקטעים התשיעי והעשירי שנקראים jltf הזויים משהו. שומעים את קולה היפה של Melody Zimmer.
אתה יוצא עם מובי לאיזשהו מסע מוסיקלי שמתרחש במוחו הקודח, אמביינט הרמוני, אבל גם לניסיונות כמו Shot In The Back of the Head טריפ כמעט היפנוטי, מעורר תחושות געגועים למשהו. Wait For Me, שיר הנושא מזכיר בשילוב הקולי ובעיבוד הסולידי את "הבנות נחמה". A Seated Night – אמביינט קולי כמו ליתורגי שלוקח לספירות שמיימיות. מיוחד קולה הבלוזי המחלחל של Starr Blackshere ב – Studdy War שהזכיר לי את נינה סימון, שיר נשמה מצמרר שמלווה בשירת תפילה ברקע (שמה של הזמרת המלווה אינו מוזכר על העטיפה) Mistake ששר מובי בליווי קצב מכונת תופים מחזיר לפופ ניו-ווייב., שנוסק נפלא לדרמטי.
מובי יצר דיסק מלו-מלנכולי מלא אווירה, טעון תחושות, עשיר ברבדים שמימיים הזויים, נוגים, מיסטיים. אני חוזר ומקשיב ומגלה עוד רבדים.

Moby Wait For Me

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות