שי גבסו לא עורר מהומות כמו נינט. כוכב נולד לשעבר כנראה לא מספיק מאמי או שנוי במחלוקת, למרות שיש לו חומר נפץ. קיבלתי הרבה תגובות על השיר הפותח "הייתי רוצה שיהיה לי נשק שאוכל לירות בכל מה שלא מתאים לי". טענתי שאם יש כאן איזה ניסיון לשקף אלימות חברתית – הוא אינו שקוף מספיק, וכך הופך השיר להטפה לאלימות, חשבתי שהשיר מסוכן. המגיבים טענו שהוא התכוון ל…
אני בטוח שגבסו התכוון. אם לא היה מתכוון, לא היה מציב את השיר בפתחו של האלבום החדש. כל כך התכוון שהקול שלו מרוגש, אפילו עד כדי "קפיצות" ("כשהמצפון שוכב על הגדר")
עטיפה בשחור לבן. מילים על כרטיסיות קרטון מנייר ממוחזר – כולן של גבסו. גם הלחנים שלו. כשאומרים סינגר-סונגרייטר, נדמה שרף ציפיות מוגבה. אני מזהה אצל גבסו את הקו הפולק-רוקי הזה של הסינגר-סונגרייטרים, זמרי שישים-שבעים.
אבל, ויש אבל: ב"לא על הלחם לבדו". הטקסט סובל ממחלות ילדות – "אני שומע את כל מה שלימדו אותי ולא שוכח לשיר גם כשעצוב אצלי" – משפט שעל הנייר נשמע מה-זה לא הגיוני ולא אמין. או: "ולי יש במקרר עוגה עם פתק ובו לא על הלחם לבדו". לא עברית ולא שירה. טקסט יכול לעיתים לחסל שיר, גם אם הטון מתכוון והמנגינה יפהפייה וצליל הגיטרה – אחלה. זה המקרה הזה. יומרה ללא כיסוי. "סינגר סונגרייטר".? שי גבסו אולי בדרך לשם. מתכוון להגיע.
אחד הנתיבים שמסמן כיוון: "שמור על האמונה/ היא תשמור עליך ער/ אל תישבר/ כך היא אמרה/ היא תשמור עליך ער/ אל תישבר"
גבסו מתרגם רגעי המשבר לטונים אמיתיים, רכות עגמומית אותנטית, עיבוד יפה לאקוסטית ולבס, שמתפתח לפולק-רוק בסגנון האמריקני של השישים-שבעים עם נגיעה בוב דילנית ראשונית. הביצוע תחושתי, חלוקת אנרגיות יפה. סערת הרגשות משכנעת שפיו וליבו שווים.. סגנון ה – Folk האמריקני של השישים מאפיין גם את "שיר ארץ", קצב סלואו, אלא שהטקסט המנסה לבטא מערבולת רגשות ברמות של הלאומי והאישי ("הו ארצי", "אם לא תחלום איך תגשים", "עקוב אחרי השמש") יומרני-מנופח.
גבסו מנסה גם מחאה פוליטית ב"איש אחד" המתייחס ככל הנראה לחבל עזה: "איש אחד בא בשם המדינה/ ומנהיג אותה/ איש אחד בא/ רק הוא בגפו מחליט לגרש חצי עמו". גבסו עורם על השיר גם את הרצח ההוא בכיכר. המסר: בריחה – "תארזי את המזוודות נחזור אחרי הפרסומות" או "אחרי המלחמות". המוסיקה – פופ עם נגיעות פולק-קלטיות (כינור) גם כאן ניסיון יומרני לכרוך את האישי עם הלאומי, אם כי הטון מעיד שהתחושה מגיעה ממקום של אמת.
אני גם מאמין להנמכת הטון ב"אלי אלי" – פנייה לאלהים על איבוד/חיפוש הדרך בחיים וניסיון להתפלסף בחצי אגורה על "מה זה טוב". אבל השיר אנמי מכדי לחלחל.
צערו בטון עגמומי מגיע לאחד השירים היותר טובים באלבום – "מראה" – שיר על התמודדות עם תסכולים ופחדים – פולק רוק מידטפמו כתוב רהוט, מוצלח מלודית, מעבר חשמלית אפקטיבי, מבוצע בחלוקת אנרגיות טובה. עוד נתיב שיכול לסמן את המשך דרכו האומנותית.
אם אלוהים אז גבסו בחר להתבסס בשיר "לך לך" על "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב א) – הציווי של אלוהים לאברהם אבינו. לא אוהב את האנלוגיה האישית הזו. שוב – חטא היומרה. הזעקה לעזרה ב"כל כך יפה" מעיד על מצוקה, אבל מהתחושה ומהכאב הקשים גבסו לא הצליח לפתח כאן שיר.
"ארגזים" הוא עוד נתיב שמסמן כיוון: "ילדים בני עשרים מתחתנים/ שוכרים אולמות, אוכל, צלם, חים/זה לא מטריד אותי/אני ארזתי כמה ארגזים בחיים שלי/ויצא לי להכיר כאלה שאורזים/פעם בכמה חודשים
ראש העיר מזמן הודיע/על חלוקה של חלומות/בתי הסוהר מלאים אדם/שמוצאים בין השורות/תשתי את הקפה שלך/ותצעקי עלי שאני לא מבין/ תגידי – המוות לא הכל בחיים
שי גבסו ציני-סרקסטי, שר בעוצמות כמו יש לו משהו דחוף לספר למאזינים. על "חתונה גדולה" שהיא רצתה, שממש אינה מתאימה לו, עם ה"כסף והחיבוקים" (עושר ואושר) האורחים שהוא רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב. מה שמביא לזרם מחשבות אפרופו התדיינות בינו ובינה ("תצעקי עלי כמה שאני לא מבין")
גבסו יורד מאמצע הדרך של הפופ לסמטאות הרוק האותנטיים. הצלילים של להקת "המראות" מטעינים אותו. רוק פשוט, מחוספס, אנרגתי, חסר מנוחה.. צליל סקסופון מקרטע שמנגן איל תלמודי. כאן שי גבסו קרוב יותר לעצמו. יש לו את זה.
שורה תחתונה: מסתמנים באלבום כמה נתיבים שעשויים לעלות את גבסו על דרך המלך. שימשיך איתם בדרך לעליה על אוטוסטרדת ההצלחה.
50 תגובות
שי גבסו שר מדבים וקנו לי דיסקים שלו ליומולדת אני חולעליו ואין מי ששר יותר יפה ויותר נורמאלי ממנו שי הוא מלך ומושלם..חתיך דתי עם קול מהממם!!
התגובות פה, אחת יותר אווילית מהשניה.
צר לי אבל אני תומך בשורה התחתונה – קשה שלא להכיר באיכויות של האלבום הזה. במיוחד בנוף התרבות הישראלי שלא ראה משב רוח מגניב ואיכותי שכזה כבר הרבה זמן. זה אלבום חשוב ואפילו אם יש בעיות במישור של פרספקטיבה אישית, צריך להכיר בחשיבות של עשיית מוזיקה כזאת שלא ממש נשמעת בארץ בצורה כל כך איכותית. בראיה שלי – חמישה כוכבים.
דיסק מדהים!! אני יכולה לשמוע אותו שעות על גבי שעות… שוב ושוב ושוב…….
נורא התחברתי לשרים הוא שר תכלס מה שהוא מרגיש וזה יפה… אין הרבה זמרים כאלה היום!!
שי- היה לך בהצלחה!!!
שי גבסו פשוט ענק
כל שיר ושיר שם ענק
אני לא מאמינה שעד כדי כך הבחור המדהים הזה התקדם
שי גבסו זמר ויוצר מדהים
כל הביקורות מצוינות חוץ מאשר הבלוג חרסונסקי
חרסונסקי פוליטקאי שמאלני שלא סובל את שיריו של גבסו עקב היותם ימניים וקיצוניים
ביקורת מ ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3813379,00.html
ביקורת מ nana
http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=680806
יש ביקורת מצוינת גם בריטינג ו מקו
אני אוהב את "מראה " – שיר שנוגע בי .
אחריו : שיר ארץ , איש אחד , נשק , שמור על האמונה .
"איש אחד" הוא השיר הטוב ביותר מבין כל השירים הטובים של גבסו
אין אחד שלא יאהב את השיר
וואי קניתי את הדיסק מפלייר רקורדס
ומאוד אהבתי הדיסק
יוסי- מדוע אתה כל כך לא מאמין? אני לא מבינה!!! הוא כל כך מקסים וכנה. איך אתה לא רואה את זה?
לתגובה מס' 1- אם אתה דודו כהן אני בוב דילן.
נינט כתבה את כל מילות השירים של אלבומה החדש והשתתפה בהלחנת כולם.את אלבומה ביקרו עד עכשיו 17 מבקרים שהיללו אותו, מתוכם רק 2 שלא.
דודו כהן "מבקר המוסיקה" מתגובה 1 לא היה כותב על נינט: ""כמה כואב לך,אני יודעת טקסט שכל ילד יכול לכתוב". הוא מעריך את נינט בטירוף, כבר שנים ארוכות.
זה לא הוא.
מישהו כאן חיפש\ה מילים עמוקות בשירים של נינט? קבלו את רמת הכתיבה של נינט:
מיהי האישה המחזיקה ברשותה עבדים וזונות,
מלכים ומלכות,מכניסה מוציאה כל מה שהיא רוצה, מעבדת מחשבות, שחורות או לבנות, האשמה מעיקה לבושה בחיוך מסביר, העיקר שכולם מרוצים, המדפים שלה תמיד ריקים, תמיד ריקים. מול תמונה ישנה היא מורטת שערות איך נתנה לזה לקרות, מיהי הנובחת שנוברת לה מתחת לאדם ואדמה, בשקט זוחלת על גחונה, היא לא תגנוב היא רק תשאל את חייך, את חייך את חייך.
נכון, האלבום של נינט יותר קשה לעיכול משמיעה ראשונה, אבל הוא פשוט מצויין..
טקסטים משובחים, לחנים מעולים, אלבום חזק ביותר!
אני לא מבין את העוינות הזו כאן כלפיה. אני קניתי הן את אלבומה והן את אלבומו של שי גבסו ואני נהנה משניהם.
שניהם מתנגנים אצלי בלי סוף כרגע.
אני חולק על חרסונסקי רק כאן, לדעתי האלבום הנ"ל שווה 5 כוכבים.."קראוון" ו"קומוניקטיבי" הם האלבומים הכי משובחים שנראו כאן לאחרונה, ולדעתי ישארו כאן שנים ארוכות, אני ממליץ בחום על שניהם!
אפילו בחדשות ערוץ 2 של 23 אחוז רייטינג
הייתה כתבה של 6 דקות על שי גבסו והדיסק החדש קרוואן
אפילו שם אמרו שהדיסק אחד הטובים שיצאו לאחרונה
אני כל כך אוהבת את נשמה שיוצאת ממנו שזה פשוט לא נתפס שי בן אדם מאוד צנוע ומוכשר
אני הולכת לקנות את הדיסק ב"ה וב"ה הוא יצליח למרות הביקורת שהיא מאוד ממוצעת למרות השירים הטובים
אני חולה אליו
מענין למה זה האתר היחידי שאהב את האלבום של נינט ולא את של גבסו בכל הביקורות בעיתונות ובאינטרנט זה היה בדיוק ההיפך כולם אהבו את האלבום של שי חוץ מהאתר הזה יש פה משהו רקוב בביקורת
גם אני לא מסכימה עם המבקר
הוא מרגש אותי מאוד אני מאוהבת בו
שי התקדם מאוד בדיסק הזה
מיטלוש אני זו שכתבתי ומצאתי את ההודעות מ-29-34
אני אמיתית ולא צבועה כמו ההנעלה
מראה" הוא שיר רוק ממכר, כולל התהייה "מראה מראה שעל הקיר, מי הכי בודד בעיר?"; ב"נשק" גבסו מטפל בתופעת האלימות בצורה בוטה אך חיננית; "שיר ארץ" הוא מין שיר קינה לציונות החילונית, כולל קולות רקע מהפנטים של זמרת לא מוכרת; וכמובן "שמור על האמונה", שלמרות הכל שומר על האופטימיות.
גבסו בנה את עצמו כאמן רוק כבר באלבומו הקודם, "במקומי", אבל אז זה היה הרבה פחות מוצלח, הרבה פחות פוצע והזכיר טיפה את רמי קלינשטיין במקום להיות מטלטל באמת. הפעם משהו חדש נולד, ולאו דווקא כוכב. במובנים רבים, "קרוואן" הוא אלבומו הראשון של גבסו החדש.
בום השלישי של שי גבסו מוכיח בפעם המי יודע כמה שכוכבים אולי נולדים – רק מעטים מהם שורדים בהצלחה
שי גבסו יח''צ
בשבועות האחרונים, באווירת סיכום העשור מסביב, אני מתחיל להתבונן באלבומים שאהבתי במיוחד בעשור האחרון ובודק אם הם שרדו את פגעי הזמן. מאכזב לגלות שחלק שמאוד אהבתי לא ממש עושה לי את מה שעשה בזמן אמת. מצד שני, כיף לחזור לאלבומים אחרים (למשל ל"פינוקיו" של פונץ') ולגלות שהם רק משתבחים עם הזמן.
שני אלבומיו הקודמים של שי גבסו לא ממש מככבים (אם כי הם עדיין טובים), אבל נראה לי ש"קרוואן", השלישי שלו, בהחלט ישרוד הלאה – ולא רק עשור.
מוזר שבאותו שבוע אני כותב על שני יוצאי העונה הראשונה של "כוכב נולד", ששניהם החלו ככוכבי פופ מתקתקים והיום הסאונד שלהם – כמו גם הפצעים שמדממים מרוב השירים – נשמע בווליום דומה. ועדיין, התחברתי קצת יותר לגבסו. אולי בגלל שהטקסטים שלו יותר ישירים, ואפשר להבין מהם לא מעט על תפיסת עולמו המתחבטת, המתייסרת, התוהה, המבולבלת טיפה.
הבלבול הזה ערבב אותנו בהתחלה עם הסינגל הראשון, "ארגזים", שהיה רוקנ'רול מהיר, מתריס, מלוכלך. למרבה המזל, מתברר
שזה לא הכיוון של הדיסק כולו. ממש לא. הסאונד אמנם עדיין לא מלוטש, אבל מצד שני לא מתאמץ, וחשוב יותר – יושב על שירים פשוט מצוינים. אני מתקשה להחליט איזה שיר כאן יותר טוב (למרות שיש כמובן גם חלשים יותר).
"אלי אלי" הוא בלדת גיטרות חשמליות מהפנטת בעוצמתה, שבה זועק גבסו "אלי אלי, הראה לי. אני לא רואה כבר מה זה טוב… אני לא רואה כבר את הסוף"; "מראה" הוא שיר רוק ממכר, כולל התהייה "מראה מראה שעל הקיר, מי הכי
בין שאלות של לאום ואמונה, בין יום יום לבין רוח, בין רצון לברוח לבין חוסר היכולת לעשות זאת. אחת מגדולות האלבום היא ביכולתו להציב שאלות אישיות מבלי למהר להשיב עליהן.
בניגוד לתקליטים אמוניים או אלטרנטיביים אחרים, גבסו שר את כאבי הגדילה שלו מבלי לצבוע אותם בצבעים מלנכוליים או לחתום אותם בסוף טוב. בחירה יוצאת בחדרי/ האנשים מכורים/ לגמילה אני מכור… אני לא אקבע את הסוף". יכולתו של גבסו להשאיר את השאלות פתוחות ולהטיל ספק בתשובותיו הופכת את החומרים דופן זו בולטת בשיר "אלי אלי" בו גבסי שר בקול רועד "איפה אני הלכתי לאיבוד/ שלו לחזקים ולאמינים.
לא משאיר שאלות פתוחות. עטיפת האלבום
כפי שאפשר לנחש משמו, "קרוואן גם מביע דעות פוליטיות נחרצות. ב"איש אחד" גבסו מתבטא בנחרצות נגד תכנית ההתנתקות ואף מבצע השוואה מסוימת, מכוונת או לא, בינה לבין רצח רבין: "איפה היית כשגורשנו בלילה קר/ ואיפה אתה היום, שוכח את עזה/ שוכח הכיכר/ ודגל אחר מונח לנו על הרכב". אי אפשר להתעלם מהניגוד הצורם שבין מקורות ההשראה הליבראליים של גבסו לבין הדעה הפוליטית שהוא מביע, מהניגוד שבין עיסוקו המעמיק ברוח לבין קידוש האדמה. את השאלות הפוליטיות שהוא מעלה גבסו לא מותיר פתוחות, והתשובה שלו עלולה לקומם.
עם זאת, העזתו להתייחס לסוגיות אקטואליות ולהביע דעה פוליטית באופן כה נחרץ, הופכת את "'קרוואן" לאחד מהאלבומים הישראליים הרלוונטים שיצאו באחרונה. תסכימו עם דעתו או לא, גבסו משקף במוזיקה שלו מאבק והלך רוח של פלג בציבור ישראלי, דבר שזמרים מצליחים ממנו בהרבה לא מעזים או מצליחים לעשות. בניגוד ליוצרים צעירים אחרים ששואבים השראה מאינדי, פולק ורוק כמו אסף אביד
אחרי שבע עונות, שי גבסו הוא פליט "כוכב נולד" הראשון ששבר את הקללה והצליח להוציא אלבום שהוא לא רק ראוי, אלא אפילו איכותי, שגם משלב ללא חשש מסרים פוליטיים. סנונית ליס מברכת
נפל דבר בישראל, נשברה קללת "כוכב נולד". אחרי שבע עונות, סוף סוף הוציא בוגר של התוכנית אלבום טוב באמת. בשנה האחרונה נרשמה נינט כמי שמבקשת ליצור מוזיקה אישית ושוברת מוסכמות, אבל הרחק מההמולה, דווקא שי גבסו הוא זה שמעלה באלבומו השלישי תכנים מעוררי מחלוקת ומצליח לבצע את המעבר מכוכב נולד לאמן. לא היה קל לו – שני אלבומיו הראשונים הבהירו שהוא מצויד בכישרון ובפרספקטיבה מעניינת, אך הם לא הצטיינו בקו מוזיקלי מעניין במיוחד. במהלך העבודה על אלבומו השלישי נמשך גבסו לכיוון מסחרי פחות. חברת התקליטים שעמה עבד לא הייתה מרוצה מהצליל החדש והוא נשלח לשוטט בין חברות תקליטים ולחפש לעצמו בית חדש.
באלבום החדש שלו, "קרוואן", משתמש גבסו בסגנונות שונים מאלו בהם נגע בעבר. קשה שלא להבחין בהשראה ששאב מסיגר סונגרייטרס גדולים כמו בוב דילן, ג'ון לנון וניל יאנג, להם הוא מרבה להאזין, כפי שסיפר בעבר. למקורות ההשראה האנגלוסקסים הללו מצרף גבסו צבעים חסידיים, יוונים, ואפילו מעט רגאיי ונגיעות אפריקאיות בהפקתו המוזיקלית המוצלחת של עובד אפרת.
בלוז ההתנתקות
פרסום
"קרוואן" הוא יצירה נועזת ואינטליגנטית. גבסו משיר בו מבט פנימה והחוצה ומתעמת עם שאלות מהותיות ועם פחדים מצמיתים. האומץ לעסוק בתכנים אלו ולהביא אותם אל היצירה, הוא אולי זה שמבחין בין אמן בינוני לבין כזה שאמנותו מצליחה לטלטל. באלבומו החדש גבסו משייך את עצמו ללא צל של ספק למחנה השני. גבסו מתאר בו ניסיון למצוא מקום אישי בין שאלות
המבקר יודע שהוא לא אובייקטיבי
מה יש לכם תעזבו אותו הוא בסך הכל נתן ציון נורמלי של 70-80 למה סתם רבים פה
לפי מה שרשום נכון זה שיש משהו נגד שי אך זה לגיטמי הוא בסך הכל מבקר לא צריך להאמין לו ולא צריך להקשיב לו
הגעתי למסקנה שחרסונסקי שמאלני
"הוא בעד עקירת ישובים מארץ ישראל"
"הוא בעד שירושלים עיר הבירה של העם היהודי תהיה שייכת לערב.."
הוא בעד הממשלה השמאלנית
אין בוא אמונה ואהבה לארץ אבותנו
ל-24. גם לתחושתי, דעתו האישית של המבקר על גבסו מורגשת מאוד בביקורתו וככל הנראה חזקה היא ממנו ולא מאפשרת לו להנות מהמוסיקה נטו- וצר לי על כך, בעיקר בשבילו. אולם מצד שני, קשה לדרוש, בארצנו הקטנטונת בה כולם" מכירים אותך" ו"זוכרים אותך" ו"זוכרים לך", להתייחס ליצירה במנותק מבעליה- אולי זה אפילו לא נכון. אני, בתור בחורה רגילה מן השורה, מסוגלת לשנות את דעתי ולפתח לעצמי טעם משלי מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד- ופשוט להנות. יכול להיות שלמבקר ששמו חתום על כל ביקורת ונגיש לכל ציבור- יש יותר רצון להוכיח שהוא ידען, שהוא אנין, שהוא קולט את ההתיימרות של גבסו למשל, שאנחנו לא קולטים. מכל מקום, אני לא חושבת שזה ראוי לייחס לעניין עמדות פוליטיות כלשהן. עדיף להתמקד באמנות- גם המבקרים, וגם אנחנו, כל אחד כאינדווידואל היוצר בסופו של דבר דעת קהל.
קשה שלא לפנות באופן אישי למבקר כי לדעתי הביקורת הזו מופנת באופן אישי כלפי שי גבסו ולא כלפי המוזיקה שלו. המבקרים וכל אנשי התקשורת מתלוננים שלא עושים כאן מוזיקה עם מחאה , וכשה סוף סוף קורה הם יורים חיצים פטתים. אולי חרסונסקי שמאלני
בוא נסגור את הסיפור
אתם לא אוביקטיביים אתם הנעלה פוליטית ואינטרסנטית
תענה לי השאלה הבאה
למי יש לחן טוב יותר לשי גבסו לנינט או לבועז מעודה?
למי יש טקסטים טובים,אוצר מילים גבוה יותר? שי גבסו ?
נינט טייב ? אולי בועד מעודה ?
למי יש מלודיות טובות יותר ?
מי זה שכותב ומלחין את השירים?
אתה לא יכול לתת ציון רק על הקול של הזמר כדוגמת בועז ונינט צריך להסתכל גם על הטקסט,המשמעות,השפה הגבוהה,הרגש,הנשמה,האמונה
המבקר לא נתן ציון גבוה יותר רק ורק בגלל הקול שלא מצא חן בעיניו לעומת נינט ובועז
אם נינט או בועז היו שרים את השירים היית נותן להם ציון גבוה בגלל שאתה מקשיב לקול של הזמר ולא ללחן ולטקסט שהם הרבה יותר חשובים
ל-4
ניל יאנג יקירי,
חבל שאינך בוב דילן… ולעצם העניין, אין לי חשבונות אישיים עם אף אמן עליו אני כותב. אם יש אלימות – היא פורצת מסגנונך. חבל.
ל- 16
שמעת פעם על מבקר אחראי, זה שמשבח את מה שניתן, ומעיר ומאיר מה שלא מדהים. אין שחור ולבן בכלום וגם לא בביקורת – כדאי להפנים 🙂
וואי איזה מאכזב המבקר
שבוע שעבר קיבלתי את הדיסק מההופעה בתל אביב
והייתי בטוח שיתנו ביקורת טובה על הדיסק שמפתיע לטובה
אני אישית מאוד אהבתי את השירים בדיסק
הכתבה אינה בגוון יחיד של שחור/לבן. יש בה מן הרע שמצאת במוזיקה שלו ויש בה סממנים של דברים טובים שאתה יכול להגיד על האלבום. לפי דעתי האלבום הזה טוב. הבת שלי השמיעה לי אותו ואני מאוד הופתעתי לדעת ולגלות שזהו דיסק של שי גבסו, מכיוון שלא שמעתי עליו זמן רב וכעת הוא הגיע עם דיסק שכולל שירים בעלי תוכן מרגש, כנה, חלקם קיצוניים וחלקם ציניים, חלקם מאמינים וחלקם מחפשים. דיסק טוב. עכשיו יש לי דיסק כזה גם באוטו. ממליץ בחום.
שי גבסו הזמר והיוצר המרגשים ביותר שיצאו מכוכב נולד נקודה.
קניתי את הדיסק ואני חייבת להגיד שהדיסק מצוין
גבסו נותן את הנשמה
הוא אומר את מה שיש לו להגיד על המדינה וזה פשוט הורס אותי הוא לא מפחד לדבר על השלטון הביזיוני במדינתנו
מילים מדהימות שלא כל אחד יכול לרשום
הביקורת ממש לא נכונה,חבל שיש אנשים כמוך חבל
בע"ה שי גבסו יצליח
יש בו תשוקה אמונה קצת קיצוניות הוא מזכיר קצת את בוב דילן
אני לא מבין את הכתבה
מצד אחד המבקר חושב ששירים טובים ומצד שני הוא חושב אחרת לחלוטין
אני לא אתבייש ואומר שאני אוהבת לקרוא את הביקורות שלך. אתה מוצא פאן שונה בכל דבר ולא בהכרח דברים שאני הצלחתי לראות. אבל (ויש אבל גדול) הביקורות שלך דווקא על הזמר הזה אינן לעניין. לא שאני מעריצה גדולה של שי, אבל שמעתי את השירים החדשים שלו וגם את התוכנית ברשת ג', השירים מדהימים ואכן באים ממקום של אמת- הוא מצליח לרגש ולסחוף ולגרום לי ללכת לקנות את האלבום. קולו השתפר והמילים והלחן אכן נשמעים שבאים ממקום אמיתי, אם מקום כואב או אם מקום מאמין. אין באלבום שום ניסיון התיימרות או ניסיון להפוך למה שהוא לא. האלבום מדהים. שי גבסו- המשך כך!
אתה עושה דווקא שרות טוב לזמר .
תודה על הביקורת – זה רק יגביר את ההתעניינות ובצדק .
אגב , דיסק נפלא !!!
אני עם 8
עזבו אותו כנראה שהוא לא אוהב את הזמר
הוא בסך הכל מבקר,הוא יכול להגיד מה שבא לו
אני בטוח שאם מישהו אחר היה כותב ושר את השירים
הוא היה נותן ציון יותר גבוה
רוב המבקרים לא אובייקטיבים ככה גם חרסונסקי…
תחכו לביקורות הנוספות ותראו שיהיו ציונים הרבה יותר טובים.
די לקטול את המבקר באופן אישי!! זה נמוך! אני מודה שאני ממש לא מבינה ו/או מסכימה עם הביקורת, אבל אין צורך לרדת לפסים אישיים- למרות שנראה כי זו הגישה שבה המבקר נוקט בה. נראה כי הביקורת שלו מאוד אישית ונגועה בחוסר אובייקטיביות בנוגע לשירים הבאמת מעולים של שי, אבל בהפוך על הפוך- זה דווקא עושה שירות טוב לשי גבסו. הביקורת כל כך תלושה ולא קשורה למציאות והיא גורמת לקורא פשוט להתרעם ולצעוק בקול גדול: האלבום החדש מ-ע-ו-ל-ה!!!
מסכן המבקר
אבל באמת יש פה היפוך במה שהמבקר אומר
זה נראה כאילו אתה רוצה לפגוע בזמר לטובת זמרים שהם בהרבה הרבה פחות טובים
זה נראה כאילו אתה אינטרסנט
אויש באמת!
גבסו הוציא אלבום נפלא! צעד מקסים בדרך שלו!
הביקורת ממש קשה, אולי קשה לך לפרגן ?
גבסו תותח!
מעניין שמכולם אתה היחיד שלא אוהב את האלבום החדש של שי!
בכל הביקורות שאני קראתי הכל היה מעולה!!!
או שאתה ממש לא מבין במוסיקה- או שסתם בא לך ללכלך על שי!
קראתי גם עוד כמה ביקורות שלך על שי וכולם היו לא לעניין בכלל!!
האלבום מעולה!!!
כל השירים מרתקים ונוגעים ללב!
חבל שאתה לא יכול לראות את זה!!
אודה ולא אבוש- אני מקפידה להיכנס לאתר שלך חדשות לבקרים. ניכר שהמוסיקה זורמת בדמך והערותך על האמנים וכתיבתם תמיד מאירה לי נקודת מבט מעניינת ולא צפויה. גם את גבסו אני מאוד מעריכה, בעיקר לאור פועלו בתקופה האחרונה, ומתוך אהבתי לשניכם, הרשה לי לשתף אותך בתחושתי לגבי הביקורת הנ"ל. אני מזהה מעיין סתירה פנימית ביחסך לשיריו של גבסו ואולי אפילו לגבסו בפרט. מצד אחד אתה מגדיר את כתיבתו כניסיון יומרני (הגדרה מסרסת לכשעצמה) ומצד שני מסייג בהבעת אמון כי התחושה מגיעה ממקום של אמת. מבחינתי מדובר בדבר והיפוכו. הלא אם מדובר באמת, הלא שאין כאן שום נסיון מתיימר. לי נראה כאילו אתה לא רוצה להתרגש מגבסו, על אף שהוא מצליח להזיז אצלך דברים. בסופו של דבר זו שאלה של אמון. וכמו במערכת יחסים- כנראה שהזמן יעשה את שלו.
מקווה שבאמת תשימו את תגובתי ולא תהיו צבועים גם בהשתקת הקוראים…. האלבום הזה שהספקתי לקנות כבר השבוע הפתיעו אותי ואני פשוט לא מאמינה שאתה כל כך כלוא במחשבות שלך על גבסו שאתה לא באמת מקשיב!!!!!!!!!!!
ביקורת עלובה. ומתנשאת . כמה כמה כמה התנשאות. ואתה יודע מה יותר מהכל- איבדת את התום אם את הלא מצליח להתרגש מהאלבום הזה שגם אני שמעתי אתמול ב88 והתרגשתי עד דמעות. ( ואני חובב ריי צ'ארלס אם זה עוזר לך לסווג אותי)
יוסי- אנסה שלא לרדת לפסים אישיים וזה אך כדי שתנסה להיות פתוח לדברי. האלבום הזה הוא אלבום מפתיע ואמיץ. בכל קנה מידה אפשרי. מה שאתה עושה – זה מסוכן, וזו אלימות. משום שניכר שאתה לא מבקר באמת את המוזיקה. שמיעתך לא שווה בין הביקורת, וזה לחלוטין נראה כאילו אתה מבקש לסגור חשבון אישי. קראוון – אלבום מדהים!
אני יודע שזה שטחי מצדי לשפוט אותו עפ"י זה אבל אני חייב – זה פשוט משגע אותי שהבנאדם הזה עושה הכל כדי להסתיר את הכיפה על הראש שלו. אם לא רואים אותה, תוריד.
השיער הזה, העשוי כ"כ, מטריף אותי. אני לא יכול להסתכל עליו. השירה ההיסטרית שלו, ההגייה המתאמצת. השבירות המעושה בקול שלו – הכל מביא לי ת'סעיף ובא לי להרשים נשק ו… סתם.
אבל מעל כל זה אני מאוד אוהב את השירים האחרונים שלו. גם האלבום הקודם שלו היה באופן מפתיע די מקסים. לעזאזל. אני שונא כשהם עושים את זה.
האמת שניסיתי לקרוא את הביקורת הזו , אבל היא משעממת עד מוות וניכר שאין בה הבנה כלל למוסיקה ואחרי שנזכרתי כיצד הבנת את "נשק " , הבנתי שאנחנו לא מבינים דברים באותו רובד .
יש אנשים שצריכים מילים פשוטות כדי להבין – אין ה לעשות – סוג של מוגבלות .
אני בכל אופן מאד אוהב את האלבום הזה ממה שהספקתי לשמוע ושמעתי אתמול בג'אם ברשת ג' כמעט את כל שירי האלבום – בעיני זהו אלבום שיישאר לזמן ארוך .
חרסונסקי שלום
אני שמעתי(לחן)קראתי(הטקסטים)את שני האלבומים האחרונים שאותם ביקרת
גם של שי גבסו וגם של נינט טייב
ואני חייב לא להסכים איתך הטקסט והלחן של שי הרבה יותר טובים מזה של נינט טייב
אז איך זה שנתת לשי גבסו 3 וחצי כוכבים עם טקסטים טובים מאוד ולנינט 5 כוכבים על טקסטים כמו "כמה כואב לך,אני יודעת " טקסט שכל ילד יכול לכתוב
אתה לא יודע לבקר אלבומים ולכן אתה תמשיך להיות תקוע באתר ולא תתקדם,חבל מאוד אתה בן אדם מאוד נחמד.
אגב ברייטניג נתתי לו 4 כוכבים ורשמתי בפרוש שהתחברתי יותר לשירים של שי משום שהטקסטים והלחן טובים יותר מזה של נינט
*הביקורות של האלבום של גבסו טובות יותר מזו של נינט גם בynet גם בוואלה(בקרוב)