מציגה "ואז בא לנו" אלבום חדש בהשתתפות: נתן זך

נורית גלרון

מועדון שבלול
0/5

מועדון שבלול. 22.12.09. משורר בן 80 יושב בשולחן קדמי ומנהל דיאלוג עם הזמרת על הבמה. היא מודה לכל מי שנטל חלק בדיסק. הוא אומר לה  – עזבי אותך מהתודות. תני עוד שיר. היא לא הכי התכוננה לעוד שיר, הוא קם על רגליו וממש דרש. מי יכול לסרב למשורר – שהוא חלק מההצגה, וההצגה אינה יכולה להסתיים ללא האקורד-הדרן הזה. חוץ מזה כשנתן זך שומע נורית גלרון שרה, עושה לו חשק לעוד. משהו איכותי כמו שתיית יין טוב. שתי כוסיות קטן עליו. שישה-שבעה שירים – קטן עליו. עוד. עוד. לא רווה.

נתן זך אומר לי שהוא מוסיקאי. משורר שכותב שירים ושומע מוסיקה. זו מן הסתם הסיבה שהוא אחד המשוררים היותר מולחנים, אם לא המולחן ביותר.

הזמינו אותו למועדון ל"פרזנטציה". או-טו-טו יוצא אלבום חדש לנורית עם 11 שירים שלו בעיבודיו והפקתו המוסיקלית של לני בן בשט. הוא נקרא כשמו של השיר שפתח את ערב הפרזנטציה של האלבום לתקשורת – "ואז בא לנו", יוצא כשלושים שנה אחרי האלבום "שירים באמצע הלילה", שהפגיש לראשונה את גלרון וזך. יש שירים מולחנים שהמוסיקה משמרת אותם לעד. רשימה חלקית: "כי האדם עץ השדה", "כולנו זקוקים לחסד", "כשצלצלת רעד קולך", "אל תתנצל", "בכל פעם שאני מנגן". ובאמת – כל שיר קלאסיקה.

זך קרא שיר מתוך האלבום החדש – "טעם". לא הייתי זקוק ללחן. המוסיקה הייתה שם בטון, בקצב. אפילו בנשימה. בכל פעם שהוא קורא שיר, זך בעצם מנגן.

"בכל פעם שאני מנגן" הוא שיר הבונוס שגלרון העניקה למשורר. קלאסיקה. נדמה לי – יתקן אותי הזמן אם אני טועה – שגם הפעם  צפויות כמה מה "קלאסיקות" מהאלבום שמפגיש את המשורר עם הזמרת. בן ארצי הלחין את "ואז בא לנו". נורית סיפרה שקיבלה לא מעט לחנים לשיר הזה, מהסוג שמתחנן ללחן. לחן קודר, והטון של נורית – טון של דאגה. ועוד לחן קסום של בן ארצי ל"דיוקן עצמי" שיר שאומר: "היום אחיה רק לעצמי/ ולא לשום איש אחר/ ושום תפקיד לא אמלא/ ועל שום דבר לא אוותר". פסנתר, מיתרים, אקורדיון. שנסון.

נזכרתי במשורר המוסיקאי כשנורית פצחה ב"צליל שביר" לפי לחנו של ערן ויץ, שמלווה אותה בשנים האחרונות: "צליל שביר עוד לא מזמר מתחבט בדיכאון הערב/ היד כמעט על הפסנתר/ אבל משום מה נעצרת// הקשיבי היטב לרוח/ היא מנסה לומר לך דבר מה/ גם אם אין לך מצב רוח/ מה את כבר מפסידה// שוב את מסתובבת בחדר/ השמלה האת באמת יפה/ ולי אין טענות את בסדר/ אז מה אם לא הייתה אהבה// אז תקשיבי היטב לרוח/ היא כמעט שרה לנו שיר/ אז מה אם אין לך מצב רוח/ אז מה אם הצליל שביר"

אם מישהו אמר – טעם של פעם. זה הלחן הזה. והכוונה – לטעם המשובח של פעם במקצב ולס וצליל אקורדיון.

ומשנסון לרוק. אילן וירצברג הלחין את "אהבה של שני אנשים". הסינגל החדש מהדיסק. נורית אמרה משהו על הפשטות והמורכבות בשירי של זך. על ריח אהבה שנידף משני אנשים. זה לא נמשך זמן רב, אבל כמה אנחנו רוצים שהריח הזה יגע גם בנו. גם המשורר משתוקק: "ארצה שגם בי תיגע, רק תפגע"

ועוד תזכורת מוירצברג, מלחין בחסד – נורית שרה את "עייפתי"  ("הו גלי לי את שמך הלילה/ אהובה זרועת כוכבים/ כי אני כבר כמעט עייפתי/ ואין לי כוכבים אחרים") וזה שיר שהזמן כבר מאשר: הוא נכנס אל מסלול הנצח. ועוד שיר אחד שאני שומע ומתאהב "אתה ואני" ללחנה של שילה פרבר.

את המשורר המוסיקאי שישב שם ראיתי מנצח על הזמרת והתזמורת שהוציאו את מילותיו מן הכוח אל הפועל. העניקו למילים רובד נוסף. ואחר-כך שוחחתי איתו על מוסיקה מזרחית לוקאלית. אבל זה כבר סיפור אחר. אלבום חדש של נורית גלרון יוצא לדרך.

 


צילם: יוסי חרסונסקי

צילום וידאו ועריכה: מרגלית חרסונסקי

 

 

למילים של "דיוקן עצמי" לחץ לעמוד הבא

 

נורית גלרון נתן זך הצגת האלבום החדש "ואז בא לנו"

Nurit Galron Natan Zach

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות