ההופעה

דניאלה ספקטור

תיאטרון תמונע ת"א
5/5

בסיום, כשנכנסתי אל מאחורי הקלעים בתמונע, ראיתיה כמעט מתגוננת מול כתב טלוויזיה שתיחקר אותה על כמה מורידים אותה בסלולר, והאם יש לה מעריצים (כי אם לא הייתה נשואה, כנראה שהיו לה), ומי זה הכוכב הזה שמת, כאילו מדובר במישהו. האם היא יכולה לזהותו. בשלב הזה (של הכוכב שמת) דניאלה ספקטור כבר לא התגוננה. היא פשוט לא השיבה. הבנתי אותה.
הכתב, נדמה לי מ – Y משהו, איש צעיר, תחב לזמרת מיקרופון חמש דקות אחרי שהיא ירדה נרגשת מהשקת אלבום הבכורה שלה, והייתה מתה לשמוע משהו שנוגע למהות הדברים שקרו על הבמה. הבחור עם המקרופון מיחזר לה שאלון כוכבים של "מעריב לנוער". כולה-מה. לא יצא מהביצה וכבר מקרין יוהרה של תרנגול תקשורת נפוח כרבולת. הפער המנטאלי בינו ובין דניאלה ספקטור באותן רגעים היה משהו כמו 1000 שנות אור.

אני מתחיל את הרשימה שלי בכתב הטלוויזיה, משום שספקטור נמצאת אומנותית במקום שרחוק מכל המסחור המותווה ע"י ערוצי רייטינג וטלוויזיה. כתבתי על אלבום הבכורה שלה, כולל על הכוכב המטפורי הדועך ונעלם. ההופעה השלימה את התמונה. כתבתי – ואני מרשה לעצמי לצטט מעצמי – נולדה ציפור נדירה למוסיקה המקומית, נולדה משוררת למוסיקה או מוסיקאית לשירה. תיירת בנופיה הפיסיים-רוחניים, הופכת אותם לצלילים אקוסטיים עגולים, תחושתיים, ליריים.
הערב חיזק את התחושה.  זמרת יוצרת אינטליגנטית שמצליחה להעביר את רוח הרוק האקוסטי המוכר מסינגר- סונגרייטריות מובחרות לקונטקסט של העברית. כלומר – השפעות משם, מילים מכאן, כדי ליצור משהו חדש, מקורי. המנגינות שמעניקות למילים משמעויות אישיות אמיתיות.
התיישבה במרכז הבמה, גיטרה אקוסטית, הרכב משדרג, שרה את השירים כמו הם חלק ממנה. הומור קל בקישורים, רגישות גבוהה, ניואנסים מוסיקליים. הטון הנוגה-מרחף שחובר לדמיונה המוסיקלי, קרובה מאוד אצל עצמה. יחידה במינה.
ערב יפה, טהור. מורכב מצירוף של כישרון, רגישות ומוסיקה שיש בה נגיעות מפולק ועד צלילים איריים וקורטוב של שנסון. אני מאמין שפרק ב' – האלבום השני – כבר יחשוף את היוצרת-זמרת הזו בגדול לקהל הגדול, ואולי זה יתרחש עוד בפרק הזה.  אמרנו ציפור נדירה?

נגנים: טליה אליאב – פסנתר קלידים, דן קרפמן – בס, רן יעקובוביץ' – תופים, בוריס מרצ'ינובסקי – אקורדיון, אור אבני – גיטרה

שירים: על הים, כל הזמן אנחנו שוכחים, הכוכב הזה מת, ארובות ואוטובוסים, הדב הלבן, שם, יש מקום בתוכי, זאת העיר שלי, ציפור ביד, הירושימה, זה הזמן לישון בלעדי, גני גנים.

דניאלה ספקטור ראיון וקטעים מההופעה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. לא נפלתי בלשון המעטה. בעיניי עוד בלון תקשורתי נפוח שסופו להתגלות במערומיו הגלגלציים.

  2. דניאלה כל הכבוד תמשיכי כך הדיסק שלך מדהים ואני עוד מכיר אותך ממסעדת מזה באחד העם , עברת מאז כברת דרך שיהיה בהצלחה בהמשך……

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות