עננת הדכדוך הרומנטית מקדירה את שמינו הים-תיכוניים. זו ארץ מסתמן כמדוכדך התורן בתסריט מוכר של הסובל-הדואב מול האהובה, שבהיסחפותו כורך שפה יומיומית ("מה את רוצה ממני?") עם התפייטות כ"מקווה לרגע שידי את גופך תערסל", "רוצה להגיע אלייך לנער את אבק צערך", "אתן גופי שיהי לך גשר מעל תהומות העבר". לא נפלתי מ"ההברקות המטפוריות". זו ארץ דוחס לשיר קצר דימויים כאילו מצפים ממנו שמילות אהבה יהיו מלאות השראה ויופי פיוטי. לא חייבים. זה אפילו נשמע מיופיף.
המנגינה המינורית מחניפה, עגמומית-נוגה, הטון משדר צער, המוסיקה פופ ים-תיכוני שימצא את הנתיב המיינסטרימי לרשימות השידור הגלגלציות. מהשירים שיתחרו על הז'אנר הסנטימנטאלי שמתחיל לסבול מצפיפות יתר (סקעת, דנקר, אביהו) ואפילו מייצר תחושת דשדוש טורדת.
תגידי לי מה את רוצה ממני
תגידי לי שאני האחד
ימים רבים מקווה לרגע
שאותי תאהבי במבט
תגידי לי למה את כועסת
תגידי לי שאני האשם
רואה אותך מקווה לרגע
שידי את גופך תערסל
תגידי לי את אותי אוהבת
תגידי לי מיליון פעמים
תראי אותי מקווה לרגע
שריסייך ברוך ילטפו
תקשיבי לי לוחש לך באזנייך
בסוף הליל השחר ינגן
בתוך עצמך שוב את נעלמת
תראי אני עלייך מגונן
אני רוצה להגיע אלייך
לנער את אבק צערך
אתן גופי שיהיה לך לגשר
מעל תהומות העבר ומעבר
אני אתן לך…
