שלושה סקסופונים במחווה ל"בירד" צ'ארלי פארקר

וואסל אנדרסון, רוסאריו ג'וליאני ורוברט אנצ'יפולובסקי

"בצעדי ענק" המשכן לאומנויות הבמה בתל אביב
0/5

ערבי מחוות לענקים הם תירוץ טוב לנגנים לאחד כוחות לאלתורים, ואין תירוץ יותר טוב וחזק מאשר צ'ארלי בירד פרקר, פורץ דרך, חדשן, אחת הדמויות שעיצבו את הג'אז המודרני. קרא עוד

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. הייתי בהופעה ואני חייב לומר שהוידאו עושה עוול נורא מבחינת הצליל- לא שומעים כלום בניגוד להופעה, לפעמים צריך לדעת לא לשחרר חומרים אם הם לא עומדים בסף מינימום.

  2. כל הסידרה הזאת של ה"מחוות" אני מצטער שקניתי לה כרטיס. סתם חלטורה של ג'אז ואם אתה בא לשבלול ושומע שם נגנים ישראליים ( דרך אגב גם כאן רוברט אנצ'יפלובקי היה הכי טוב) הם מנגני ם CONFIRMATION ו- MY LITTLE SUEDE SHOES לא פחות ואולי גם יותר טוב. אין כל הצדקה לעשות מזה מופע באופרה! זה פשוט קטן על המקום הזה מבחינת איכויות. אני מצפה לקבל תמורה עבור הכסף שלי בסדרת יוקרה באופרה ולא קיבלתי. רחוק מזה! אם האופרה לא רוצה להשקיע אלא להביא נגנים איטלקיים בזול (שזה מה שקורה לרוב) או אמריקאים מליגה ב ו-ג ולצרף אליהם נגן או כמה ישראלים ולייצר חלטורה אין לסדרה הזאת תקומה. המופע הזה היה ארוך, מייגע ורחוק רחוק מהשראה של צ'רלי פרקר הענק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות