The Dance הוא חלון ראווה של של פיית'לס המציג את שלל מתכוניה מתקופות קודמות. אלבום מס. 6 לרולו, סיסטר בליס, מקסי ג'אז. ציפיות? מי שהאזין ל – No Roots מ -2004 ל – To All New Arrivals מ- 2006, הקשיב פחות או יותר גם לאלבום הזה. דאנס + צ'יל, סאונד חבל"ז, אבל מוסיקלית – בלי פריצות דרך. הפרדוקס הדאנסי והרילקסי. זה מה שמיוחד בפיית'לס. המאזין יבחר mood לתכליתו.
את שילוב הביטים וקולות הגדיר מישהו "פוטוריסטי" – עתידני, במיוחד אם מקשיבים ל North Star -, בהשתתפות Dido, שהוא, לטעמי, הקטע היפה בדיסק. אווירה מיוחדת מצאתי ב – Coming Around, פתיחה חריגה, הרמונית מאוד. פיית'לס כאן מגוונת, גם פונקציונאלית: הקטע Feel Me האלקטרו דאנס פופי מתאים מאוד לאירובית וג'וגינג. נושבת בו רוח אייטיז מובהקת. Not Going Home הפותח מספק סערה לרחבות באלקטרו דאנס בקולו הנמוך-חושני של רולו. מגמת המסתורין-חושני עוטפת את Tweak Your Nipple – "צבטי את פטמתך" – גם כאן צליל רחבות אלקטרוני סוחף. למכורי פיית'לס. האלבום הזה לא יגמול אתכם.