האלבום יצא במלאת לקוניק 30. לפי הרפטואר כאן, גילו לפחות 60. הוא עושה את "איי אם ווקינג" של פטס דומינו, הוא מנגן בוגי, הוא חוזר לשורשיו הניו-אורלינסים ומשתף הכומר ג’יימס מור בגוספל "תמיד יש פעם נוספת", חריג בדיסק. בקטע הנקרא "ניו אורלינס", מראה קוניק מהו מסוגל לעשות כפסנתרן, גם בנגינת "דברי ברכתי אהובתי", המוכר כנעימת הנושא של "הסנדק". הדיסק מדגיש יותר את מיומנותו ויכולותיו כפסנרתן ג’אז מאשר את הסווינג הזימרתי שלו. ויש לו
