צריך פיס בחיים גם כשמדובר באהבה חדשה. הטקסט כתוב כמעט כמו סיפור רכילות – מצאה חבר חדש "אפילו די מבוקש", והתלוו כל בסממנים המפעימים – פרפרים בבטן, אבל כשהוא מודיע לה משהו שמשתמע כסוף פרשה, היא מגיבה – לא נורא "לכל אחד יש דג שמחכה אי שם", צריך רק להעלותו ברשת. מילא הדימוי הנדוש, השחוק והמשעמם של "קרן אור" אבל אם כבר מרגישה קרן האור, איך זה שבקלות כזו עוברת לדג הבא? ממש כלום. הפרפרים בבטן? ככה סתם – הבא בתור. מה עם הצער? ככה עובר כאב הבטן/לב. הדג החדש שיעלה ברשת ינחם? ושוב תאיר קרן אור את חשכתה. שרבטה טקסט. אורטל אופק נשארת באווירה כמו מנוטרלת מעצמה. לא קר לא חם. המוסיקה הפולקית עגולה ונעימה, ניואנס מלודי, אבל הקסם המיוחד שמצאתי באחדים מלחניה לא הגיע לכאן, וגם הסלסול המיוחד והמפתיע התקהה. נעה על מי מנוחותיה. לא מחלחלת.
לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר/ רק נפרדנו ומצאתי כבר חבר חדש
אפילו די מבוקש
רק שבועיים עברו וכבר הכול שונה/ פרפרים בבטן לא יודעת מה קורה לי שם
בתוך הלב הקטן שלי
דווקא כשהכול נראה שחור/ באה קרן אור/ ומאירה לי/ אין אף פעם מאוחר מידיי
היא תבוא אליי/ קרן אור
כשהטלפון צלצל אתמול בשש/ הוא הודיע לי שאין לו זמן להיפגש/ נדמה לי שהוא עוזב
לא איכפת לי כי יש עוד דגים בים/ ולכל אחד יש דג שמחכה אי שם/ צריך רק טיפת מזל בינתיים
דווקא כשהכול נראה שחור/ באה קרן אור/ ומאירה לי/ אין אף פעם מאוחר מידיי/ היא תבוא אליי/ קרן אור
תגובה אחת
שוב ניתוח ספרותי? מרגיש כי אף פעם אתה לא ממש נהנה משירים
אלא מנתח אותם ספרותית.
אולי תבקר סיפורת?