איך זה שכל העולם אוהב את ג'סטין ביבר ואני לא?! חזית ג'סטין ביבר בוערת: קמפיין פייסבוק להבאתו לארץ בעיצומו. מה כל כך בוער? ואם כבר המולת טיאייג'רס פאנס למה לא האחים ג'ונאס? נשיא ארה"ב למשל, מעדיף את ג'ונאס. נו,טוב, יגידו מעריצי ביבר – זה בגלל שהבנות שלו מעריצות את האחים ג'ונאס. אז – עם כל הכבוד למיסטר פרזידנט, לא הוא שמוסמך לקבוע.
אבל ברצינות: מה ההיסטריה? האם יש פה כישרון מוסיקלי כזה, שהפנתיאון של הפופ וכבר מכין לו מקום? כולה אלבום אחד, כמה שירים יפים. בטח שהילד מוכשר. אבל זה מצדיק טררראם של קמפיין חתימות באינטרנט להבאתו? אני לא חותם. נקודה. ביבר לא גורם לי לשבריר של צמרור. קהות רגש מוחלטת. חוץ מזה אני שונא היסטריות של מעריצים. הערצה היא ביטול עצמי.
אני יודע: אם הייתה לאחת המעריצות אקדח, היא הייתה יורה בי, וגם מסכימה לשבת מאסר עולם, ולהבין בעוד שנתיים שאכלה אותה, כי היסטריית נעורים על כוכבי עשרה היא בדרך כלל מחלה חולפת ללא טיפולים מיוחדים.
אגב, ללא קשר – סיפור עלייתו של ביבר מרתק: הוא זכה במקום שני באיזו תחרות חובבים בקנדה, ואז החליט לעשות פוסטינג למוסיקה שלו בתקווה שאיזה מפיק ייפול מזה. היה מי שנפל, מה שמראה שאנחנו בעידן שמגלה הכישרונות הגדול הוא מר יוטיוב בלי טובות של יחצנים, בלי להתדפק על דלתות מפיקים. ג'סטין כבר יכול לתת הרצאה על הנושא ועל הדרך שעבר עד My World 2.0 שעשה פלטינה כפול לא יודע כמה.
נחזור למעריצה – זו שמחסלת אותי עכשיו בדמיון שלה: ביבר נראה לי חנון חמוד שהתסרוקת שלו שנראית כמו פאה בפוני אלכסוני מושלם שתתאים גם לנערה – היא חלק לא פחות חשוב במלאכת השיווק שלו.
מוסיקה – מגניבה? תן לזמן לדבר. "בייבי" הטריף. האלבום – מדהים לילד בן 15. אבל לא נראה יותר מאשר טרנד חם שהולך להתקרר. יש לי כובע לאכול אותו, כשבעוד 5 שנים ידברו עליו כמו על מייקל ג'קסון. תזכירו לי. ג'אסטין ביבר לישראל? אמרתי כבר: לא חותם.
