לאלף את הסוסים ההופעה

איה כורם

זאפה ת"א
4.5/5

כמעט התנצלה על כך שאת "יונתן שפירא" היא תגיש בגרסה מזרחית-חפלאית, לא ממש ניסיון להגיע לקהל אחר, אבל קריצת עין, ואם זה גם יעזור לאחד הנגנים לקבל פרנסה בחתונות – אז שיחקה אותה.
צחוק, צחוק, אבל כנראה שהז'אנר הקלאסי של הפופ המקומי בצרות. איה כורם, שמלה שחורה מקסימה, יודעת שאמנות מהסוג שלה היא כמעט מלחמת קיום. את האלבום האחרון, שלשמו התכנסנו, הפיקה בעצמה ועל חשבון עצמה ללא חברת מוסיקה. בעיצומה של ההופעה, היא אף התייחסה למציאות שבה הכל הופך לריאליטי טלוויזיוני.
לא בטוח שהיא נאבקת במשהו. אבל הפקה עצמאית היא גם סוג של התרסה או אמירה. נכון, באיזשהו מקום יש תחושה שהאיכות היא כבר מיעוט. מצד שני – אתה לא יכול לאלף את הסוסים.
כמה שעות אחרי שסייימתי להקשיב ל"לאלף את הסוסים", אני מקבל אותו בחי. אחסוך את כל מה שאמרתי שם על החדש שלה, שגם בעיני (כמו בעיניה) הוא הטוב מבין שלושת אלבומיה. כמי שעוקב אחרי כורם, אני יכול גם לומר – שמבחינת במה – זוהי גם ההופעה הטובה ביותר ששמעתי ממנה, ולמרות ההתרגשות וכאבי הבטן, הקרינה חיוניות ובטחון, דברי קישור עם קורטוב של הומור, תמהיל מעולה של השירים החדשים והישנים, ובעיקר אינטרקציה טובה עם נגניה המצוינים. וגם: שום אורח לא עלה על הבמה לדואט יחצני.
אגב, מזרחית: לפני השיר האחרון, הגיע "צלצולי פעמונים" של אהובה עוזרי, למעשה הקאבר היחיד בערב. איה לקחה את השיר למקום הכי שלה.
ואם דיברנו על הקלאסי: צריכים לשמוע אותה שרה "נומי" – אקוסטי למהדרין, על הרכה שלא נולדה עדיין: "נומי נומי לך קטנטונת בשלווה, אמא עוד תינוקת בעצמה /חלקה כולה ולבנה ובתוכה ילדה שמחכה בה /נומי נומי, שני מבלי לדאוג לך ומבלי לחשוש, /אמא עוד תבחר לך אבא… / נומי נומי ילדתי, לא הגיע זמן עדיין".
סינגר-סונגרייטרית מבטן. טבוע בה. זמרת בעלת קשת צבעים מוסיקלית מפופ ועד קאונטרי. אקלקטית. היא יודעת לספר את סיפוריה, להעניק להם מלודיות יפה, טון מלא הבעה. ובמילים פשוטות: הערב הזה כמו גם הדיסק הראו שהיא כאן בשביל להמשיך לרוץ עם זה.

שירים: שש ועשרים, קיץ, שקר, סיני ניו-יורק, קליפה, הסוף של הסיפור, מסיבת רווקות, מה יהיה איתי אמא, נומי, לאלף את הסוסים, מתי תבואי, יונתן שפירא, רונה אומרת, שיר אהבה פשוט, אך תאמיני, צלצולי פעמונים, דבר אחרון.

נגנים
: עידו זלזניק – קלידים, תומר מוקד – גיטרות, כינור, אדם שפלן – בס, חגי פרשטמן תופים. סאונד: קובי פרחי.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות